היי הילה ואירה,

לאחר קבלת ההערות של אביטל, הנה הנוסח המוצע:

In accordance with Article 22, paragraph 2, and Article 42 of the Convention, Israel reserves the right not to apply Article 22, paragraph (1)(d), when the offence is committed outside the territorial jurisdiction of any State.

In accordance with Article 22, paragraph 2 and Article 42 of the Convention, Israel reserves the right to apply Article 22 , paragraph (1)(d), [only?] in cases where such an offence is considered to be a criminal offence also in accordance with? the law of the country where it was committed, according to the limits of double jeopardy and only with the approval of the Israel's? Attorney General.

בקובץ המצורף ניתן לראות את ההערות של אביטל  במלואן.

אודה מאד להערותיכן/אישורכן.

תודה,

חנה

ראי את ההערות שלי (נוסח נקי לפי ההערות מסומן בירוק).

היי אביטל,

רצ"ב הצעתי להסתייגות מסעיף 22- עם שתי הצעות. להסתייגות השניה. נראה לי הגיוני להפנות לתנאי החוק, כי מי יודע, אולי תנאי החוק ישתנו בעתיד. אתייעץ גם עם גורמים נוספים אצלנו.

אני מעבירה להערותיך, לפני שאני שולחת הלאה למשרד החוץ.

תודה,

חנה

הי,

אולגה היקרה עשתה בדיקה לגבי סעיף 22.

לדעתי צריך להסתייג כך (חנה, אני משאירה לך את התרגום):

ישראל שומרת את הזכות שלא להחיל את סעיף 22(ד) כאשר העבירה מבוצעת מחוץ לגבולות טריטוריאליים של כל מדינה. כמו כן ישראל שומרת את הזכות להחיל את הוראות סעיף 22(ד) רק כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בחוק העונשין (קרי אישור יועמ"ש, קיום פליליות כפולה ומניעת סיכון כפול).

לשיקולך האם לציין את אישור היועמ"ש והפליליות הכפולה והסיכון הכפול בפירוט או באופן כללי כפי שאני מציעה.

כמו כן, עניין העבירה מחוץ לגבולות הטריטוריאליים למעשה נובעת מעניין הפליליות הכפולה – אם אין טריטורייה, אין עבירה, ולכן אין פליליות כפולה. לכן לכאורה אין צורך לציין דוקא את האלמנט הזה. כיון שצרפת ציינה – לשיקולך.

עניין עבירות החטא המצוין למטה (ניתן להעמיד לדין רק על עבירות פשע או עוון) אינו דורש התייחסות כי כל העבירות באמנה הן לפחות עוון.

אם משהו לא ברור – חזרי אלי במייל או טלפון

אביטל

היי אביטל,

ראשית, מצאתי התייחסות שלך לסעיף 22 במסמך של סדרי דין :

  סעיף 22 סמכות שיפוט

1. האמנה מחייבת מדינות לקבוע סמכות שיפוט בעבירות המנויות באמנה על פעולות המבוצעות בטריטוריה שלהן או על אוניה הנושאת את דגלם או כלי טיס הרשום אצלן. כמו כן המדינות מחויבות לייסד סמכות שיפוט על אזרחי המדינה, כאשר המעשה המבוצע הוא עבירה בטריטוריה בה היא מבוצעת או כאשר הוא מבוצע מחוץ לטריטוריה של מדינה כלשהי.  הסעיף מאפשר למדינה להסתייג בכלל או בתנאים מהוראות למדינות ניתנת הזכות לסייג את תחולת סמכות השיפוט שלהן גם במקרים המנויים על קטגוריות אלה (מלבד סמכות שיפוט בטריטוריה של המדינה).
2. המדינה תקבע סמכות שיפוט במצב בו התבקשה הסגרה של אדם המצוי בשטחה בקשר לעבירות האמורות בסעיף 24, והבקשה סורבה עקב אזרחותו של אדם בלבד.
3. כאשר יותר ממדינה אחת טוענת לקיומה של סמכות שיפוט, המדינות הרלוונטיות יוועצו באשר למקום השיפוט המתאים ביותר.   

הערכת התאמה

הסעיף תואם את הוראות הדין הישראלי לפי סעיפים 7[1], 12, 15 לחוק העונשין התשל"ז – 1977. 

לגבי סעיף 22 לאמנה:

ס' 7(א) ו-7(ג) לחוק העונשין "מכסים" את המקרים של תת סעיף 1- a,b,c.

לגבי תת סעיף 1d:

התנאים שדרושים ע"מ להעמיד לדין אזרח ישראלי בעבירת חוץ הם:

1.       ס' 9(ב) לחוק העונשין- אישור יועמ"ש.

2.       ס' 15(א)- פשע או עוון.

3.       סייגים של סיכון כפול ופליליות כפולה- פליליות כפולה קבועה גם בסעיף האמנה, כך שקיימת התאמה, עם זאת, סיכון כפול לא מופיע, אז יש להוסיפו כתנאי.

לכן, לפי הדין לא ניתן להעמיד לדין אזרח ישראלי על עבירה שבוצעה מחוץ לגבולות טריטוריאליים של כל מדינה (לא מתקיים התנאי של פליליות כפולה במקרה זה):

צרפת ניסחה הסתייגות שמחריגה מצב זה החוצה (ממורקר בצהוב):

Reservation contained in the instrument of approval deposited on 10 January 2006 - Or. Fr.

In accordance with Article 22 of the Convention, France reserves itself the right not to establish jurisdiction when the offence is committed outside the territorial jurisdiction of any State. France declares also that, whenever the offence is punishable under criminal law where it has been committed, proceedings shall be instituted only upon request from the public prosecutor and must be preceded by a complaint from the victim or his/her beneficiaries or by an official complaint from the authorities of the State where the act was committed (Article 22, paragraph1.d).
Period covered: 1/5/2006 -                                 

אנגליה הגישה הסתייגות כללית יותר לגבי כל ס' 1d:

In accordance with Article 22, paragraph 2, of the Convention, the Government of the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland reserves the right not to apply Article 22 (1) (d). The UK can extend extra-territorial jurisdiction over most of the offences in Articles 2-11, although not over fraud committed in Scotland, under specific circumstances. As there is no overarching arrangement that extends extra-territorial jurisdiction, the UK cannot say that it will apply in every case.
Period covered: 1/9/2011

ארה"ב (כהרגלה) הציגה הסתייגות רחבה יותר מכל סעיף 22, שאומרת, בקיצור, מה שכבר קיים אצלנו בדין, נקיים, מה שלא, לא...

לגבי סיכון כפול:

נוסח ההסתייגות של בלגיה יכול להיות רלוונטי לנו (ממורקר בצהוב):

In accordance with Article 22 of the Convention, the Belgian Government reserves the possibility of applying Article 22.1.c of the Convention only if the following specific condition is fulfilled: Article 36 of the Law of 27 June 1937, relating to the regulation of air navigation, considers as committed in Belgium the offences committed on board a Belgian aircraft in flight.

In accordance with Article 42 of the Convention, Belgium reserves the right to apply Article 22.1.d of the Convention to a Belgian national who is guilty of a criminal offence committed outside the territory of the Kingdom, only in cases where such an offence is considered to be a criminal offence according to Belgian law, and the offence is punished by the law of the country where it was committed, and the perpetrator is found in Belgium. Belgium reserves the right to institute proceedings, in cases where the victim of the offence is a foreigner, only upon a preliminary complaint from the victim, his or her family or an official notice from the authorities of the State where the offence was committed.
Period covered: 1/12/2012 -                                                                     

ניתן גם להוסיף תנאי (אם כי, לא חובה לפי הדין הישראלי) שמופיע אצל צרפת (למעלה, ממורקר בורוד)  ובלגיה (גם ממורקר בורוד), שמתנה את תחילת ההליכים נגד אחד מאזרחיה בבקשה מקורבן העבירה או בפנייה מרשויות המדינה שבשטחה בוצעה העבירה.

הי אולגה,

לאחר שיחה עם יפעת, אני מבקשת ממך לבדוק את ההסתייגות לסעיף 22 לאמנה המתייחס לסמכות השיפוט של ישראל.

In accordance with Article 22, paragraph 2 and Article 42 of the Convention, Israel reserves the right to apply 22(1)(d) only when…

צריך להשלים ניסוח הסתייגות זו. להלן- הבאתי את הנוסחים של מדינות אחרות שהתסייגו  לשם השוואה.

מה שצריך לעשות זה

(1) לקרוא את סיכום הישיבה המצורף כדי להבין על מה מדובר

(2) לבדוק אם יש התייחסות שלי באחד משני המסמכים הישנים שלי (אחד על העבירות ואחד על הסמכויות, אולי בכל זאת בדקתי שם. נראה לי שלא).

(3) לבדוק את דרישות האמנה ואת סמכויות השיפוט הקבועות בחוק העונשין סעיפים 13-15. להשוות בינהם ולראות אם משהו לא תואם (או שהוא תלוי בתנאים למשל – מדינת ישראל תחיל את סעיף 22 פסקאות... רק במצבים המנויים לפי החוק שלה/ רק לאחר אישור יועמ"ש וכו' )

(4) לקרוא את האופן בו הסתייגו מדינות אחרות מהאמנה, ולנסות לנסח הסתייגות אם נדרש.

אפשר לנסח בעברית.

את גם יכולה לכתוב לעצמך ואז לשבת איתי מחר על זה, להסביר לי, ונחשוב יחד.

תודה!

אביטל

התייחסויות שלי בירוק. את הנושא של סעיף 22 אני אבדוק (או אעביר ליפעת, לא יודעת עדיין). אחזור אליך שבוע הבא.

אביטל