Date : 12/2/2014 3:21:20 PM
From : "Tadmor Ezion"
To : "BAGATZIM-PNIMI"
Subject : FW: מדינת ישראל נ' שפץ - הפרוייקט בקרית מלאכי
Attachment : 13067380.z20.pdf;


שלום לכולם,

ראו הדיווח  על פסה"ד.

 

 

תודה,

תדמור

 

From: Tadmor Ezion
Sent: Tuesday, December 02, 2014 5:20 PM
To: Itzchak Barth; עוד שגב פלץ; Orit Cotev; דיינה ירום-רייזנר; Eden Bizman; Yariv Even-Haim; ''avihe@moin.gov.il' (avihe@moin.gov.il)'; אפרת דון יחייא-סטולמן; ''יהודה זמרת (yehudazi@moin.gov.il)' (yehudazi@moin.gov.il)'; Erez Kaminitz; Carmit Yulis; Miriam Porat
Cc: Sharon Gefen; Doron Negrin
Subject: מדינת ישראל נ' שפץ - הפרוייקט בקרית מלאכי

 

שלום לכולם,

 

מצ"ב פסק דינו של ביהמ"ש בערעור שהגשנו, על פסה"ד המחוזי אשר התערב בהחלטת ועדת המשנה לעררים אשר סירבה להכשיר בדיעבד עבירות בניה מקיפות בפרוייקט המגורים שהקימה שפץ בקרית מלאכי.

 

הערעור התקבל באופן חלקי בלבד –

 

הסעיף האופרטיבי הוא סעיף 12 לחוות דעתו של השופט הנדל, המורה כך:

 

 

12.         סיכומם של דברים: ועדת העררים הניחה כי הבנייה מכוחו של היתר הבניה היא בלתי חוקית ובטלה באופן מוחלט, וביססה על כך את החלטתה. משנמצא כי ההיתר בטל באופן יחסי בלבד, יש צורך בבחינת המצב החדש מבחינה תכנונית, תוך התייחסות לקיומו של בניין 3 במגרש. התוצאה היא שעל הוועדה המחוזית לדון מחדש בחלק מן האלמנטים בתכנית 92, אשר עשויים להיות מושפעים מקיומו של בניין 3, כגון סוגיות החניה, היקף תכסית הבנייה והשטחים הפתוחים וכדומה. מן הדברים הללו נגזרת תוצאה נוספת, והיא שאף  בעניין האכלוס יש להתייחס להיתר כבטל באופן יחסי בלבד. ככל שחוקיות ההיתר היא המכשול היחיד בדרך לקבלת טופס אכלוס – הרי שאין מניעה להוציאו לגבי הדיירים בקומות התחתונות.

 

             שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לקומות העליונות בבניין. כאמור, לפי הצהרת שפץ אלה טרם נמכרו, ולא נטענה לפגיעה בצדדים שלישיים כלשהם כתוצאה מכך שהקומות לא תאוכלסנה. בטלותו היחסית של היתר הבנייה, כפי שנקבעה, אינה מכשירה אף בנייה ללא היתר כלל. תוצאת האיזון הראוי בין מכלול השיקולים שפורטו לעיל היא שבצדק סירבה הוועדה להכשירן באמצעות תכנית 92. בכך נשמר האינטרס הציבורי בהרתעת עברייני בנייה. ידעו אלה כי תקוותם לצאת נשכרים ממעשיהם לא תתממש. על כן, ערעור המדינה מתקבל במובן הזה שהוועדה לא תדון בחלק של תכנית 92, המאפשר להוציא היתרי בנייה לבניית יחידות הדיור בקומות העליונות בבניין. בכך אין לומר מה ייעשה בקומות אלה, שעומדות על מכונן מעל לראש הדיירים כאבן שאין לה הופכין. יוזכר כי ישנו הליך פלילי תלוי ועומד בעניינן. כאמור, הפסיקה הכירה בכך שהדיירים יוכלו להביע את עמדתם גם בהליך זה, ככל שתוצאותיו עלולות לפגוע בהם באופן ישיר (ראו עניין ספטון לעיל). גם לאחר סיומו של ההליך הפלילי, על תוצאותיו, אין מניעה שגורמים אחרים, לרבות הדיירים, יגישו בקשות כדין המתייחסות אל הקומות העליונות. הכשרת קומות אלה על ידי שפץ עצמה לא תתאפשר. תוצאה זו מאזנת כראוי בין מכלול האינטרסים המשמשים בענייננו. כמובן אין בכך הבעת עמדה לגבי ההליך הפלילי או באשר לכל בקשה שתוגש, אם תוגש, ביחס לקומות העליונות.

 

             נוכח הקביעות דלעיל, מתייתר הצורך לדון בבקשת המדינה לצירוף כתבי האישום כנגד שפץ וכנגד ראש העירייה כראיות. הערה נוספת נוגעת להליך הפלילי שנפתח כנגד שפץ וכנגד גורמים נוספים הקשורים לוועדה המקומית. כאמור, הקביעות דנן נוגעות אך להחלטה בדבר בחינת תכנית 92 והפעלים היוצאים ממנה. אין בכך כדי להשפיע על ההליך הפלילי ועל תוצאותיו, מלבד שאלת פינויי דיירי הקומות התחתונות מדירותיהם והריסת הדירות.

 

 

כלומר – בית המשפט מקיים – מכוח בטלות יחסית את ההיתר ל – 6.5 הקומות, קובע כי אין להכשיר (לפחות לא על יסוד בקשתה של קפץ) את 2.5 הקומות הנוספות, ומחזיר את הדיון בשאר ההיבטים (כגון החינה והתכסיט) של תכנית 92 – לדיון בועדה המחוזית (כאשר הוא מבהיר שבענין זה אין את אותה עוצמה של משקל לאינטרס הדיירים תמי הלב).

 

 

חוות הדעת המרכזית נכתבה על ידי השופט הנדל, אשר מקבל את עמדתנו בכמה הקשרים אולם מוסיף למתוח ביקורת על הועדה המחוזית על שלכאורה ידעה על הפרות החוק עוד בשלב ראשוני של הבניה ולא פעלה.

 

עם זאת, הוא מציין כי שפץ אינה תמת לב כפי שקבע ביהמ"ש קמא.

 

עוד אעיר כי לא ברורה לי לגמרי משמעות האמירה כי במהשך הדיירים יוכלו לכאורה לבקש בעצמם – בנפרד משפץ בקשות שונות ביחס ל – 2.5 הקומות. כאמור בסעיף 12 הנ"ל – זה ענין לבירור לאחר פסה"ד בהליך הפלילי – לכן שאלה זו לא מתחדדת כרגע.

 

עוד אפנה לעמדתו של השופט רובינשטיין אשר למעשה מציין כי לו הוא היה דן בעתירה המנהלית – הוא לא היה מתערב בהחלטת ועדת המשנה לעררים.

הוא מציין שהוא מצטרף לעמדתו של השופט הנדל משום שמדובר במעשה עשוי – עם אכלוס הדירות – ושאת הנעשה אין להשיב.

גם הוא מתייחס לחוסר תום ליבה של שפץ.

 

השופט שוהם מצטרף לתוצאה של השופט הנדל, לנוכח תורת הבטלות היחסית.

 

כמובן שכל השופטים מדברים על החומרה שבעבירות התכנון והבניה, אבל רק השופט רובינשטיין מבהיר שלדעתו לצד האמירות אלה נדרשות גם "שיניים".

 

 

אבי – אני שולחת את פסה"ד גם ישירות אליך משום שדיינה סיימה את תפקידה.

כאמור, על הועדה המחוזית לקבוע דיון נוסף בתכנית 92, ולדון בה בהתאם להנחיות של בית המשפט.

 

יריב – כמובן שיש לבחון את ההשלכות של פסה"ד על ההליך הפלילי – שים לב שביהמ"ש העיר כל מיני הערות (לטעמי – לכיוונים לא אחידים) ביחס להליך הפלילי.

 

 

בהזדמנות זו אני ויצחק מודים לכולם על העזרה הרבה בטיפול בתיק.

 

 

תודה,

 

 

 

תדמור עציון, עו"ד

מחלקת הבג"צים, פרקליטות המדינה