היי שרית,

מצ"ב כתב הגנה בתיק שבנדון לאישורך.

אגב – אתמול בערב תהיתי האם לתובעת יש בכלל זכות או אפשרות לתקוף את ההחלטה.  בצו המועצות ישנן שתי ישויות משפטיות והן משרד הפנים והמועצה לאור כוונת המחוקק כי האישור יינתן (או לא) בטרם ההעסקה. לא עולה סוגיה בה לאור פעולת המועצה בניגוד לדין, והעסקה בניגוד לדין יש זכות לתובעת לתקוף את ההחלטה.   

כבר אביא את התיקים,

 

בברכה,

יסמין אבוסיף אבופול, עו"ד | פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

טלפון ישיר: 04-8633936   פקס: 04-8634011

דוא"ל: jasmina@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

 

היי ליטל,

מצ"ב כתב הגנה  להערותייך.

אודה להשלמת התאריך בדבר האישור מהמועצה (סימון צהוב) אין לי את המסמך וכן לעניין תאריך ההחלטה.

אודה לאישורך הדחוף בשים לב לכך שצריך לאשר את כתב ההגנה מול שרית ועמית ומועד ההגשה ביום ראשון הקרוב (אני נמצאת בראשון כל היום בהוכחות).

 

 

יסמין שלום

קראתי את כתב התביעה הוא לטעמי חסר כל בסיס! אין לי כתב הגנה דומה - אני גם לא חושבת שיש מקום ליתן תשובה לכל טענה מגוחכת שעולה בכתב התביעה הזה.

 

יצוין כי  לא ברור בכלל אם ניתן לתקוף את החלטת מנכ"ל משרד הפנים בבה"ד אזורי לעבודה....בפרט במקרה זה כאשר תובעים את ההליך הפרוצדורלי של החלטה מינהלית. ואני חושבת שכן יש מקום לטעון כי בה"ד אינו הערכאה המוסמכת לדון בביטול החלטת מנכ"ל משרד הפנים או באי תכולת סעיף 103 לחוק על העסקתה של התובעת.

 

עוד יודגש  כי אסור היה למועצה להתקשר בחוזה העסקה עם העובדת ללא אישור מנכ"ל משרד הפנים וללא אישור ועדת מינהל השירות, כך שהמדובר על העסקה שלא כדין בכל מקרה!

לא תיתכן תקיפה של החלטת מנכ"ל לגביי התובעת שהועסקה שלא כדין ללא האישור הנדרש טרם העסקתה!!

 

המחוקק קבע כי אישור מנכ"ל משרד הפנים וכן אישור מליאה ברוב של 2/3 וכן אישור וועדת מינהל השירות - הנם תנאי מתלה להעסקת התובעת.

 

 

ככל שזכור לי - גם המועצה הכירה בכך שהיא נהגה שלא כדין - והיא רק ביקשה להמשיך את העסקתה שכן שנת הלימודים כבר החלה.

 

להלן סיכום הכללים החלים בהעסקת קרובי משפחה:

 

 

1.            ברשויות המקומיות מוסדר האיסור להעסקת קרובי משפחה במספר הוראות חוק, כאשר העיקריות בהן הן אלו הקבועות בסעיף 174א לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן "פקודת העיריות" או "הפקודה"), ו-106-108 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-[1]1977 (להלן "צו הנוהל" או "הצו").

2.           בעיריות:

174א. (א) אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה.

מיום 26.7.2001

תיקון מס' 76

ס"ח תשס"א מס' 1800 מיום 26.7.2001 עמ' 450 (ה"ח 3010)

הוספת סעיף 174א

(ב) אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה.

(ג) אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.

(ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.

(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב.

(ו) השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה.

(ז) בסעיף זה –

"ועדת שירות" – ועדה של תשעה חברים, שבין חבריה גם נציגי עיריות, נציגי עיריות שמינה השר לענין סעיף זה;

"קרוב משפחה" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.

3.            ובמועצות המקומיות והאזוריות:

106.  בפרק זה –

"עובד" - לרבות עובד הרשות המקומית במעמד ארעי או על פי חוזה מיוחד;

"קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד, נכדה, לרבות חורג או מאומץ ולרבות בני זוגם, צאצאיהם ובני הזוג של הצאצאים;מיום 17.2.2008

1.       צו תשס"ח-2008

2.       ק"ת תשס"ח מס' 6648 מיום 17.2.2008 עמ' 521

3.               "קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד, נכדה, לרבות חורג או מאומץ ולרבות בני זוגם, צאצאיהם ובני הזוג של הצאצאים;

"ממונה" - ראש הרשות המקומית, סגניו, חבר המועצה או עובד באותה רשות מקומית הממונים על יחידה מינהלית ברשות המקומית.

107. (א)    לא יתקבל אדם לעבודה ברשות מקומית ולא יועבר עובד למשרה שעליה ממונה קרוב משפחה שלו.

(ב)    לא יועסק ולא יתמנה ממונה ביחידה של הרשות המקומית שבה עובד קרוב משפחה שלו ובתנאי שלא תהיה ביניהם כפיפות.

108. על אף האמור בסעיף 107 רשאית ועדת מינהל השירות, לפי בקשת ראש הרשות המקומית, להתיר העסקת עובד אף אם לא מתקיימות הוראות הסעיף האמור.

 

4.            במסגרת חוזר מנכ"ל 03/2011 (להלן חוזר המנכ"ל) הובהרו הוראות החוק, בנוגע ליחסי כפיפות, והגדרת קשרי עבודה ביחס לממונה, כדלקמן:

יובהר כי אין להעסיק עובד קרוב משפחה ברשות המקומית ללא אישור הוועדות האמורות לעיל אם:

1. ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב המשפחה שלו ברשות המקומית.

לעניין זה, קשרי עבודה יכולים להיות כל אחד מאלה:

1.1 קרוב המשפחה ממלא תפקיד סטאטוטורי ברשות המקומית.

1.2 עבודה משותפת לצורך קבלת החלטות מתן המלצות וקביעת נהלים.

1.3 קרוב המשפחה ממלא תפקיד בלשכה המשפטית, יחידת כ"א ומשאבי אנוש, יחידת הכספים, יחידת הביקורת הפנימית או כל יחידה אחרת אשר יש לה קשר והשפעה על מרבית מהיחידות ברשות המקומית.

1.4 קרוב משפחה המכהן כחבר בוועד העובדים של הרשות המקומית.

1.5 כל קשר אחר אשר לדעת יועמ"ש הרשות המקומית, ולאחר קבלת חוות הדעת של מנכ"ל/מזכיר הרשות המקומית, עלול, מפאת מהותו ונסיבותיו, להשפיע על יחסי העבודה.

2. ההעסקה עלולה להביא לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר ברשות המקומית.

3. מדובר בקרוב משפחה של אחד מנבחרי הציבור ברשות המקומית.

5.       סמכות משרד הפנים לקבוע פרשנות זו, שהיא מרחיבה לכאורה על הוראות החוק, נבחנה ואושרה במסגרת ההליך בעניין אנואר מטר (ע"ע 4477-05-12                מדינת ישראל נ' אנואר עבד אלחמיד מטר):

"אכן פירוש המשיב תואם את פרשנות בית הדין האזורי, הגורסת את הפירוש המילולי של מילות סעיפים אלה, אך אנו סבורים כי פרשנות זו צריכה להידחות, בפני עקרונות אחרים הייחודיים לשירות הציבורי, בדבר איסור ההימצאות בניגוד עניינים. כמו כן, כבר נפסק כי בהעדר אינדיקציה ברורה שההסדר החקוק הוא הסדר שלילי, ההנחה תהיה, שההסדר החקוק לא בא למעט מהעיקרון הכללי האוסר על ניגוד עניינים.^[2]

נקודת המוצא לגישתנו, שהיא המובילה לפירושינו, הוא העיקרון לפיו טוהר המידות בשירות הציבורי הוא מאבני היסוד של  תקינות השירות הציבורי, כאמור לעיל. והיה מחניך טהור, הוא כלל גדול שצריך להנחות את התנהלות השירות הציבורי. במקום שיש חשש או ספק לניגוד אינטרסים בהעסקתם של שני עובדים קרובי משפחה, באותו מקום עבודה בשירות הציבורי, העלול חלילה להביא לפגיעה בטוהר המידות, יש לשים גדר שתמנע אפשרות לפגיעה בטוהר המידות.

לדעתנו הפרשנות הנכונה של סעיף 107 לצו צריכה להיות פרשנות תכליתית, דהיינו  המושג "כפיפות" במובן הרחב, צריך להתפרש גם ככולל זיקה או תלות ביחסי עבודה בין שני התפקידים הנדונים."

 

6.            תכלית הוראות סעיף 174א לפקודת העיריות, הסעיפים המקבילים בדיני המועצות המקומיות, וחוזר המנכ"ל הינה קידום שלוש מטרות עיקריות:

-            מניעת נפוטיזם, ורמיסת עקרונות השיוויון, המנהל התקין וסדרי שלטון, בשל העדפתם של קרובי משפחה של עובדי ונבחרי הרשות על פני מועמדים אחרים;

-            להבטיח כי החלטות הגוף הציבורי יתקבלו מתוך שיקולים ענייניים של טובת הציבור בלבד, וללא השפעות ושיקולים זרים;

-            שמירה על כך שאמון הציבור ברשות הציבורית לא ייפגע כתוצאה מכך שפעולותיה עלולות להיראות כמושפעות משיקולים זרים.

-          ניתן ללמוד על תכליות אלו מדברי בית המשפט העליון במסגרת בגץ 1879/13 שבתאי עזריאל נ' היועץ המשפטי לממשלה:

"זה המקום להתייחס לתכליות העיקריות העומדות ביסוד ההגבלה על העסקת קרובי משפחה באותה יחידה מינהלית. תכלית אחת היא למנוע את החשש מפני השפעתו של שיקול לא רלוונטי, הנעוץ בקרבה המשפחתית לעובד המועסק ביחידה המינהלית, על עצם ההחלטה למנות את המועמד לתפקיד. תכלית נוספת עניינה במניעת החשש מפני היווצרות מצב של ניגוד עניינים, במהלך עבודתם של קרובי משפחה, כאשר אחד מהם עשוי לטפל בנושא אישי או מקצועי הנוגע לעובד האחר. לכך יש להוסיף את מראית פני הצדק, אשר עלולה להיפגע כתוצאה מהעסקת קרובים באותה יחידה מינהלית, ובעיקר כאשר מדובר בתפקידים בכירים באותה יחידה. על רקע תכליות אלו, קיומה של נורמה של העסקת קרובי משפחה באותה יחידה מינהלית, עלולה לפגוע באופן טבעי בטוהר המידות ובאמון שרוחש הציבור לפעילותו של השירות הציבורי."

7.           כאמור, מטרת האיסור להעסקת קרובים ברשות המקומית אינו נובע רק מהחשש לניגוד עניינים בו עלולים להימצא הקרובים, אלא גם מניעת נפוטיזם, שמירה על עקרונות השיוויון ואמון הציבור.

8.           קבלתם לעבודה של קרובי משפחה, מייצרת חוסר אמון אצל מועמדים פוטנציאליים בסיכוייהם להתקבל לעבודה ברשות מבלי שיש להם קשרים או קרובי משפחה המועסקים או מכהנים ברשות, ובכך מרחיקה מהשירות הציבורי מועמדים ראויים ומצוינים, ובסופו של יום נפגע השירות הציבורי ותדמיתו.

9.           יפים לעניין זה דברי ביה"ד הארצי בפרשת בן שימול, שאמנם נאמרו על מינויים פוליטיים, אך נראה שהם יפים ונכוחים גם לענייננו:    

"בהקשר זה יש להדגיש כי מידת ההשפעה של הפגם שנפל בהליך המכרז על המימוש המיטבי של תכליותיו איננה קשורה, בהכרח - כשם שיכול להשתמע מטענות המערערים - למידה שבה השפיע פגם זה בפועל על החלטת הוועדה או על תוצאות המכרז אלא – גם לשיקולים של נראות ציבורית. משמע - למידה שבה עלול היה אותו פגם להשפיע על רמת האמון של הציבור בהליך המכרז בכלל ובהליך המכרז הספציפי שבו מדובר בפרט; למידה שבה היה בפגם זה כדי להרתיע מועמדים ראויים מלקחת חלק בהליך המכרז הספציפי או למידה שיש בו להרתיע מועמדים פוטנציאלים ראויים מליטול חלק בהליכי המכרז שתקיים אותה רשות מנהלית בעתיד. זאת, כל עוד ייתפס הפגם האמור כחלק מההתנהלות "הרגילה" והמאפיינת במכרזים הנערכים על ידי רשות מסוימת זו. שכן, מימוש התכליות שעניינן איוש התפקיד במועמד הראוי והמתאים ביותר ומתן הזדמנות שווה למועמדים פוטנציאליים, מותנה בראש ובראשונה בהיענות ובשיתוף פעולה מרבי של מועמדים ראויים, שיגלו נכונות להתמודד על התפקיד בהליך המכרז. שיתוף פעולה שניתן יהיה לצפות לו אך ורק אם ימוצב הליך זה בתודעה הציבורית כהליך תקין והוגן, וכהליך המגשים את היעדים והתכליות שלשמם הוא נועד (לחשיבותם של שיקולי הנראות הציבורית והשלכתם על ברירת הסעד הראוי ר' יצחק זמיר, "ניגוד עניינים בשירות הציבורי" ניגוד עניינים במרחב הציבורי משפט תרבות אתיקה פוליטיקה (דפנה ברק ארז, מרדכי קרמניצר ודורון נבות עורכים), תשס"ט 233 (להלן – ניגוד עניינים בשירות הציבורי))."^[3]

 

10.    כך גם במסגרת הדיונים על הוספת סעיף 174א לפקודת העיריות נאמר כי מטרתו "לעקור את תופעת הנפוטיזם, קבלת קרובי משפחה, תופעה שלילית ביותר... השירות הציבורי זקוק לאמון הציבור, לטוהר כפיים, לניקיון כפיים, לטוהר מידות, והדברים האלה רק יחזקו את השירות הציבורי"^[4]

11.  ודוק, שאלת ניגוד העניינים אינה נבחנת רק בחשש לשקילת שיקולים זרים, או פגיעה בהתנהלות התקינה של הרשות, אלא גם באופן בו משתקפים הדברים בעיני הציבור. ניתן ללמוד על כך מפסק הדין שניתן בס"ע 31023-05-12 אמין מרעי נ' עירית קלאנסווה (להלן "עניין מרעי"), שם נקבע כדלקמן:

"הקו המנחה את בתי המשפט בבואם להכריע בסוגיה של חשש לניגוד עניינים הינו תוצר של מבחן אובייקטיבי ובבסיסו החשש המקנן בליבו של האדם הסביר כי קיימת אפשרות סבירה לניגוד עניינים ולפגיעה בטוהר המידות העלולים לפגוע באמון הציבור בפעולותיהן של רשויות השלטון. אמת המידה האובייקטיבית לקיומו של ניגוד עניינים מחייבת לבחון את סוגיית ניגוד העניינים גם מן ההיבט של מראית פני הדברים. לשון אחר, על בית המשפט לבחון גם את השתקפותה של מציאות מסוימת בעיניו של האזרח הסביר המשקיף על פעולות הרשות המקומית. ולפיכך, יש צורך לבחון לא רק את פעולת המינהל התקין בפריזמה של ניגוד עניינים, כי אם בהיבט של ניראותה והשתקפותה בעיני הציבור" (ההדגשה אינה במקור)

 

12.   איסור נוסף על העסקת קרובי משפחה קיים מכח הוראות סעיפים: 122א לפקודת העיריות, 103א לצו המועצות המקומיות ו89ב לצו המועצות האזוריות (להלן "הסעיפים").

13.  סעיף 122א לפקודת העיריות (ובאופן דומה הסעיפים המקבילים בצו המועצות המקומיות והאזוריות) קובעים כי:

         (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם העיריה; לענין זה, "קרוב" – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.

 

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול –

...

(3)   לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.

...

 

(ט) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שכיהן כחבר מועצה, במשך שמונה עשר חודשים מיום שתמה כהונתו ...[5]

 

14.  גם כאן, כמו בקרבת המשפחה שנדונה בפרקים הקודמים, הסעיפים יוצרים חזקה שהתקשרות מועצה עם קרובו של חבר מועצה מהווה ניגוד עניינים. לפיכך, השאלה הרלוונטית אינה האם מתקיים ניגוד עניינים בין המועצה/עירייה והצד המבקש להתקשר עמה, אלא האם הם עומדים ברף הגבוה שנקבע, והוכיחו נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל הקבוע בסעיפים הנ"ל ומתן אישור חריג להתקשרות בין קרובו של חבר המועצה/עירייה למועצה/עירייה. פסק הדין המנחה בעניין זה הוא ע"א 3030/96 עיריית ירושלים נ' כחילה, פ"ד נ(5) 565 (להלן – עניין כחילה). בפסק דין זה נפסק כי "הכלל הוא שקיים איסור של התקשרות ב'חוזה' או ב'עסקה' בין עירייה לבין 'קרוב', ומי שמבקש להוציא את עניינו מהכלל שומה עליו להצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה ממנו" (פס' 6).

15.  בעבר הוטלה חובה על חבר מועצה לדווח על התקשרות שיש בה ניגוד עניינים. לאור ניסיון שלילי רב אשר נכרך בקיומם של יחסים חוזיים ועסקיים בין העירייה לבין מי מחברי המועצה או קרוביו תוקן החוק על מנת להגביל התקשרויות אלו ולמנוע לזות שפתיים הכרוכה ביחסים אלו (מתוך דברי הסבר לתיקון מס' 22 לחוק, ה"ח תשל"ז מס' 1292 עמ' 194).

16.  בעניין כחילה, התייחס השופט לתכלית התיקון האמור: "הכלל בדבר מניעת ניגוד האינטרסים הוחל במקרה שלפנינו ביתר שאת על עיריות (ובדברי חקיקה אחרים - על רשויות מקומיות אחרות) במגמה למנוע תופעות של שחיתות המידות העשויות לנבוע מקשרים בין הרשות שפלוני מכהן בה בתפקיד מפתח לבין "קרובו", בין שהן נגרמות בפועל ובין שהן עשויות לגרום אך ללזות שפתיים;"

17.  לאור זאת, השאלה הרלוונטית אינה האם מתקיים ניגוד עניינים בין המועצה לבין הקרוב המבקש להתקשר עמה, אלא האם הם עומדים ברף הגבוה שנקבע, והוכיחו נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל הקבוע בסעיפים ומתן אישור חריג להתקשרות בין קרובו של חבר המועצה למועצה.

18.  כאמור הסעיפים חלים על כל סוגי החוזים וההתקשרויות, לרבות חוזי העסקה. ניתן ללמוד על כך מההיסטוריה החקיקתית של סעיף 122א המעלה באופן חד משמעי כי המחוקק התכוון גם לחוזי העסקה. כך בדברי ההסבר שהובאו בפני ועדת הפנים על ידי מציע תיקון 101 לפקודת העיריות במסגרתו הוסף סעיף 122א(ט), המרחיב את המושג "חבר מועצה" למשך 18 חודשים נוספים ממועד סיום הכהונה, נאמר:

"הצעת החוק הזו באה למנוע מצב שבו לאחר תקופה קצרה שבה חבר מועצה מכהן הפסיק את כהונתו באופן פורמלי, הוא יהפוך להיות עובד עירייה או בעל חוזה אחר עם העירייה, חוזה ייעוץ או של עורך דין.  בנוסף, הצעת החוק באה למנוע מצב שבו ראשי רשויות יציעו לאותו אדם לוותר על מקומו ולקבל פיצוי, כדי שייכנס הבא בתור שהוא הרבה יותר נוח לראש המועצה. זה גם בא למנוע מצב שבו אדם הוא חבר במועצה מכהנת ואינו מתכוון לרוץ לקדנציה הבאה, ובתקופה בה ראשי הרשויות מכריזים באיזו רשימה הם מתעתדים לרוץ בבחירות הקרובות, יגיד אותו חבר מועצה שאינו מתכוון לרוץ כי הוא ירוץ מטעם רשימתו של ראש הרשות במקום ה-120, ומיד לאחר שראש הרשות ייכנס לתפקידו, האיש יהפוך להיות עובד הרשות או בעל חוזה שמן עם הרשות"

(מתוך פרוטוקול ועדת הפנים מיום 04.01.2005, כפי שמפורסם באתר כנסת ישראל).

19.  ברי, כי אם לסעיפים לא הייתה תחולה על חוזי העסקה, קביעת תקופת צינון, לא הייתה מעלה ולא הייתה מורידה לעניין הפיכת חבר המועצה לעובד הרשות.

20.  תחולתו של סעיף 122א על חוזי העסקה נדונה גם בס"ע (חי) 38358-12-10 סמיר עואד נ' עירית טמרה, שם התקבלה עמדת המדינה לפיה הסעיף חל גם על חוזי העסקה. אמנם עיקר השאלה בפסק הדין הייתה האם תקופת הצינון הקבועה בסעיף 122א(ט) חלה על חבר מועצה שסיים תפקידו עקב פיזורה של המועצה _(שאינה אחת מהעילות המפורטות בסעיף 122א(ט)), אך מקל וחומר ברור כי ככלל סעיף 122א חל על חוזי העסקה, וכי חלק ממטרת הסעיף הייתה למנוע פוליטיזציה של עובדי הרשויות המקומיות על ידי הענקת משרות למקורבים ו/או לחברי המועצה עצמם.

21.  לאור האמור, אישור זה אינו ניתן כעניין שבשגרה אלא רק כאשר מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל. הרציונל העומד בבסיסו של הכלל הוא, שקיומו של חוזה בין קרובו של חבר המועצה לבין הרשות יוצר מצב בעייתי ביותר.

22.  מדיניות זו, לפיה האישור ינתן אך במקרים חריגים ונדירים, עולה בקנה אחד עם ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף כפי שהיא מתוארת בפסק הדין בעניין כחילה, ולפיה "סעיף 122א הנ"ל הוסף לפקודה על רקע ניסיון שלילי מצטבר בעיריות בדבר קיומם של יחסים עסקיים בין העירייה לבין אחד מחברי המועצה או לבין גורמים אחרים שיש לחבר מועצה אינטרס אישי ישיר בעסקיהם (הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 22) תשל"ז – 1977). המגמה הייתה למנוע את התופעה לבד ממקרים נדירים שבהם קיים צידוק לסייג את הכלל (ראה דברי חבר הכנסת וירשובסקי בקריאה השניה והשלישית של החוק (ד"כ 82 (תשל"ח 2024-2025).". עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהוצגה בעניין כחילה ואף פורטה בפסק הדין עצמו, כמו גם עמדת הכנסת כפי שהוצגה בהליכי החקיקה הינה כי החריג נועד למקרים של כורח השעה או ספק יחיד.

23.  עמדה זו עולה בקנה אחד עם חוות הדעת של הוועדה המייעצת למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור בשלטון המקומי במשרד המשפטים, הקובעת כי במקרה של קרוב משפחה של חבר מועצה עצם העובדה שהקרוב נמצא ע"י ועדת הבוחנים כמועמד המתאים ביותר לתפקיד אינה יכולה לשמש אותה נסיבה חריגה נדרשת בכדי לחרוג מן הכלל הקבוע בסעיף 122א לפקודת העיריות.

24.  לפיכך, אישורים לפי סעיפים אלו ניתנים במקרים חריגים ונדירים ביותר.

 

 

 

 

 

היי ליטל,

בהמשך למייל הקודם – אודה לקבלת דוגמאות לכתב הגנה או תגובה (אם יש) בתיקים בהם נתקפה החלטת מ"מ מנכ"ל.

תודה,

 

 

 

היי ליטל ,

 

עבדתי על התיק שבנדון אתמול בערב, לאחר שיחתנו.

 

עיקר הטענות אינן טענות מתחום דיני העבודה, אלא מן התחום המינהלי ונראה כי מדובר בערעור על ההחלטה במסווה.

 

אודה לתשובתך מה ההליך הנכון לערעור? האם הערעור על ההחלטה או הכרזה על אי חוקיותיה\בטלותה הם סעד שיכול להיתבע בבית הדין לעבודה?

 

כמו כן, לאור המהות השונה של ההליך ממה שחשבתי שהינה אתמול, אבקש את עמדתך בעניין.

 

תודה,

יסמין אבוסיף אבופול, עו"ד | פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

טלפון ישיר: 04-8633936   פקס: 04-8634011

דוא"ל: jasmine@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה