תודה שהעברת לי.

אני מסכימה איתך. קודם כל, נראה לי שחיים כתב את הדברים למטה במענה להצעה להעביר את הטיפול לפרקליטות רק לגבי שוטרים. אבל ההצעה שלנו היא שכל הטיפול בתיקי העלבת עובד ציבור יועברו לפרקליטות- מה שנותן מענה לס' 3 שלו. ההצעה להעביר רק את הטיפול בתיקים כלפי שוטרים היא עמדת פשרה שתצמצם את הנזק העיקרי הקיים היום של תופעת הגשת כתבי אישום לגבי אמירות על שוטרים דווקא (לאור הנתונים).

 אם יוצאים מנקודת הנחה שהתיקים בנושא הזה צריכים להיות מוגשים רק בנסיבות קיצוניות, זאת במיוחד לאחר פס"ד סגל וההנחיה החדשה המתגבשת בה מוצע שלא יוגשו כ"א על העלבת ציבור כעבירה נלווית לעבירה אחרת, זה אמור לתת מענה לס' 4 לגבי העומס.

וכמובן שאת צודקת לגבי ס' 2 – אי אפשר להשוות בין העלבת עובד ציבור להפרעה לשוטר... (למרות שיש גם הגיון , באופן כללי, לשקול שלא התביעה המשטרתית תטפל בתיקים בעניין עבירות כלפי שוטרים, בדומה לטעמים שהצדיקו את הקמת מח"ש).

 

בקיצור- המייל של חיים לא שכנע גם אותי...

 

גאל

 

 

לא ממש משכנע – למשל 2, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – לא עבירת ביטוי, פחות שק"ד; ו-3, לפי הנתונים של הסנגוריה – כבר היום יש חוסר אחידות בהעמדה לדין, ומספר גדול יותר של כתבי אישום במקרים של העלבת שוטר.  

 

 

מצ"ב:

 

להלן הנימוקים המבססים את עמדתנו האמורה:

 

1.      בדרך כלל מדובר בתיקים פשוטים ראייתית וקלים יחסית מבחינת החומרה ואין יתרון לפרקליטות בניהולם.

 

2.      קיימות עבירות נוספות המתבצעות כנגד שוטרים בהן הוחלט שלא להעביר לטיפול הפרקליטות.

כך למשל העלבת עובד ציבור הנה עבירה קלה יותר מהעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (עבירה שדינה 3 שנות מאסר, עם מאסר מינימום של שבועיים), ואת זו האחרונה הותרנו בטיפול המשטרה.

 

3.      מדיניות בלתי אחידה באכיפת עבירת העלבת עובד ציבור – העלבת עובד ציבור עשויה להתבצע כנגד מגוון עובדי ציבור ולא רק שוטרים, העברת הטיפול בעבירה רק כלפי שוטרים עלולה להוות פתח למדיניות בלתי אחידה בטיפול בעבירה של העלבת עובד ציבור באופן כללי, זאת בייחוד לאור השינויים הרבים שחלו ועדיין חלים במדיניות התביעה ביחס לעבירה זו וכן בפסיקות בית המשפט העליון.

 

4.      מבחינת השיקולים הפרקטיים לא ברור בכמה עבירות מדובר והאם מדובר במעמסה שהפרקליטות יכולה לעמוד בה.

 

5.      לטעמנו דווקא במשטרה הסוגיה אינה מעלה קושי יוצא דופן כיוון שמדובר בגוף גדול דיו וביחידות מנותקות דיין כדי שהתובעים המשטרתיים יוכלו לטפל בתיקים אלו ללא משוא פנים ובצורה מקצועית וראויה. מדובר ביחידות שונות במשטרה, שהתביעה היא חטיבה עצמאית בה.

 

מכל מקום, לטעמנו הרבה יותר סביר ליזום מנגנון של אישור פנימי לפני הגשת כ"א בעבירות הנ"ל מאשר להעביר את הטיפול כולו לפרקליטות, שכן ממילא ביחס להעלבת עובד ציבור בכיר יש מנגנון כאמור וכיום באופן זמני הוחלט כי גם בעניינם של עובדי ציבור זוטרים נדרש אישור פרקליט מחוז בפרקליטות וראש יחידת תביעות במשטרה.