שלום,

 

מצורף הנוסח הסופי, בו התקבלו מרבית הערותינו.

 

 

 

למכותבים שלום,

 

אנא התעלמו מהמייל האחרון.

 

פ.מ עבר טלפונית עם ערן על ההערות והסדיר הנוסח.

 

לאחר עריכת התיקונים, אעבירו לכם.

 

שבת שלום,

 

 

 

שלום לכולם,

 

ראו נא טיוטת ההנחיה שבנדון, עם הערותיו של ערן.

 

לאור הדחיפות האמורה, מבקש פ.מ התייחסותכם להערות, לכל המאוחר, עד יום ב'.

 

תודה ושבת שלום,

 

 

 

שלום רב,

אנא ראו עם התייחסות להערות – הערות שלא נענו בהערה תוקנו בטקסט (חידדנו עניין נוסף בפיסקה 31(3), לגבי מקרים של הלוואה או ערבות).

אני מבין מחיליק שיש דחיפות לטפל בנושא אגב הצעת חוק של ח"כ אמסלם.

בברכה,

ערן

 

 

שלום רב,

 

מצ"ב הערות הפרקליטות להנחיה שבנדון.

 

הערותיהם של ליאת ושל פ.מ מצויות בגוף ההנחיה, ובנוסף ראו מטה המיילים של ליאת (מיום 25.7.17, המקובל על מומי) ושל דן (מיום 6.8.17).

 

פ.מ מסכים עם דן שיש הבדל בין נבחר לרשות מקומית לנבחר לשלטון המרכזי, ולכן ההבדל בהקשר זה בהנחיה מוצדק בעיניו.

 

מעבר לכך, שאר הערות ליאת מקובלות גם על פ.מ.

 

נודה אם תעבירו לנו נוסח מתוקן של ההנחיה עם התייחסות להערותינו.

 

תודה רבה,

 

 

 

ההערות של ליאת מקובלות עלי בהחלט.

 

זאת, למרות שאני דווקא מסכים עם ההנחה כי החשש לניגוד עניינים בשלטון המקומי חד יותר. שר מוגן יותר מניגוד עניינים על ידי מערכת החוצצת בינו לבין קבלת החלטות כספיות וניהוליות, ונבחר ציבור ברשות המקומית אינו נהנה מחציצה כזו, כך – הוא יושב אקס-אופיציו בוועדות מכרזים, הוא – ולא עובד ציבור. גם מערכת שומרי הסף בשלטון המרכזי עוצמתית יותר ומגינה על השר מפני מעידה לניגוד עניינים. למרות זאת אני מסכים עם ליאת שאין הצדקה לאבחנה בין סף התרומה לשלטון המקומי לבין סף התרומה לשלטון המרכזי.  הפערים האלה לא מצדיקים זאת.

 

למעשה, זו בכלל לא הנחיה, אלה מחשבות ושיקולים על הנושא, ולא נראה לי שמי שמחפש יותר וודאות בדין ימצא בפרסום המסמך הזה את המזור שהוא מחפש, אבל לא נראה לי שנכון יהיה להוציא משהו וודאי וחד משמעי יותר, בהעדר אפשרות להקיף את כל האירועים האפשריים.

 

דן

 

 

 

שלום רב,

 

אין לי הערות נוספות מעבר להערותיה של ליאת, המקובלות גם עלי.

 

מומי

 

 

שלום רב,

מצ"ב הקובץ עם מס' הערות.

הערה כללית – ההנחיה לא מצליחה להעמיד כללים גורפים (ובצדק), והיא רצופה החרגות שאף לא נוסחו כרשימה פתוחה.

ככלל, אנחנו לא יכולים לצפות מראש את כלל הסיטואציות של ניגוד עניינים, ומכאן הפרקטיקה של הרקמה הפתוחה בעבירת הפרת האמונים והתיבות הרחבות של עבירת השוחד בחוק העונשין – שכמובן "מתכתבות" עם ההנחיה שבנדון באופן רגיל.

בנוסף להערות בקובץ, מצ"ב הערות שהעברתי בעבר ולא נראה שנפתרו בנוסח ההנחיה העדכנית:

1.      ההנחיה מבחינה בין נבחרי ציבור בשלטון המרכזי לבין נבחרי ציבור בשלטון המקומי ומניחה הנחה כי החשש לניגוד עניינים בשלטון המקומי חד יותר. אינני בטוחה שהדברים נכונים כלל ועיקר. לא ברור האמנם יש הצדקה לאבחנה בין סף התרומה לשלטון המקומי לבין סף התרומה לשלטון המרכזי.

2.      ההנחיה שמה דגש ברור על נבחרי ציבור שהם שרים וסגני שרים. לא ברור מדוע מושם דווקא דגש זה. ישנם מקרים של חברי כנסת המכהנים כראשי וועדות (כגון וועדת הכספים, וועדת חוקה חוק ומשפט וכיוצ"ב) אשר הם בעלי השפעה ברורה על הציבור ועלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים ברור.

3.      ההנחיה לא מספיק ברורה בשאלה מה אסור לנבחר הציבור לעשות מול אותו תורם אשר תרם מעבר לסף הקבוע בהנחיה. ההנחיה קובעת כי נבחר הציבור צריך להימנע מטיפול בעניינים העשויים להשפיע על אותו תורם ועסקיו. קביעה זו מעוררת שאלות רבות, ובהן: נבחר ציבור יכול לעסוק בעניינים הנוגעים לציבורים נרחבים, ובהם גם עניינו של התורם הפרטי – האם מקרה זה אסור על פי ההנחיה? מה ההגדרה של "עסקיו" של התורם? אם התורם הוא דירקטור במספר חברות האם נבחר הציבור לא יכול לעסוק בשום עניין הקשור לכל אחת מן החברות הללו?

בברכה,

ליאת

 

ליאת בן-ארי שווקי | פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)

__________________________

פרקליטות המדינה