חיים תודה, בטוחה שנהנה...

שאלה נוספת שלדעתי חשוב להעלות (אם כי לא חייבים לקבל החלטה סופית במסגרת הועדה) היא האם הגוף הוא אשר יפנה ישירות לבית המשפט, או שהוא יפנה לפרקליטות והיא תפעיל שיקול דעת (בעיני נכון יותר).

חשוב יהיה לקיים מנגנוני דיווח ובקרה ליועץ/משנה גם של הפניות הוולונטריות.

לגבי סעיף 4 שלך – עבירה לפי חוק הגנת  הפרטיות דורשת בעיני מבחן נוסף.

 

 

 

היי,

 

רשמתי את המחשבות לעניין הסרת תכנים – בעקבות ישיבת ההכנה שקיימנו אצל רז השבוע:

 

1.     הגוף הייעודי שיטפל בנושא הפרסומים הפוגעניים – יעסוק במניעה, הסברה, חינוך, וכן בהדרכת נפגע כיצד לדווח על פגיעה ברשת (לטעמו של הנפגע) ולבקש את הסרתו או צמצום הגישה אליו – בכל מקרה שתתקבל פנייה, אף אם לא מדובר בעברה פלילית או בעוולה.

2.     הגוף הייעודי יפנה בעצמו באפיק וולונטרי – במקרים של (1) עברה פלילית; (2) הסתברות גבוהה להתרחשות עתידית של עברה פלילית; (3) סיכון ממשי לביטחונו של אדם אף ללא עברה פלילית.

3.     הגוף הייעודי יפנה לקבלת צווים שיפוטיים המורים על הסרת תוכן או צמצום חשיפה אליו – במקרים של (1) עברה פלילית חדשה של "בריונות/התנכלות מקוונת"; הטרדה מינית; (2) הסתברות קרובה לוודאי לסיכון ממשי של חייו/ביטחונו של אדם, אף ללא עברה פלילית;

4.     אדם פרטי רשאי יהיה לפנות לבית-המשפט לבקש סעד של הסרת תוכן / הגבלת חשיפתו של התוכן – במקרים של (1) רשימה של עברות פליליות: העברה החדשה של בריונות/התנכלות מקוונת; הטרדה מינית; פגיעה בפרטיות (יש לעבות את הרשימה). (2) עוולה נזיקית – על פי רשימה סגורה.

 

תיהנו בדיון בשבוע הבא J

 

חיים

 

 

 

 

 

ד"ר חיים ויסמונסקי, עו"ד | מנהל מחלקת הסייבר

טלפון: 03-6949380; פקס: 02-6468009

דוא"ל: Haimv@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה