אני לא בטוחה שאני מבינה מדוע נדרש כאן מרשם פלילי. הרי דווקא פרשת יינות ברקן מלמדת יש להגיב להתנהגות מפלה (אני מניחה שרק במקרים נדירים יגיעו להרשעה בפלילים).

 

יכול להיות אדם עם רישום פלילי – שלמד את הלקח וכיום אינו מפלה ולכן אין מניעה לתת לו תמיכה,

ויכול להיות אדם עם עבר נקי, שמפלה בתירוצים שונים. לכן להבנתי המרשם הפלילי בכלל לא צריך להיות האינדיקציה.

 

גבי – האם את סבורה אחרת?

 

 

 

יפעת,

 

בהמשך למייל שלך מפרטת מעט ממה שידוע לי בינתיים (גם קיבלתי את כל המידע בחמישי).

כפי שראיתן בהתכתבויות, קיבלנו בקשה להתייחס להוראת מנכל המצ"ב, ובמהלך הבדיקה עלו שאלות יותר מהתחום שלכן (רישום פלילי), עוד לפני שאוכל להתייחס להיבטים של גזענות והפליה.

 

בתמצית, אווקה זנה, מהיחידה לתיאום המאבק בגזענות, מעוניין לקדם יחד עם משרד הכלכלה הוספת הוראה לנוהל שמתנה תמיכות לעסקים באחריות חברתית.

התניה שהוא מעוניין להוסיף קשורה בגזענות, על רקע פרשת יינות ברקן – מצ"ב ההתכתבות של המידע שקיבלתי בנושא.  כמו כן, מצ"ב ההתייחסות של חנן לנושא התמיכות.

להבנתי, הגוף המחליט בנושא זה הוא ועדת התמיכות של משרד הכלכלה.

אציין כי הנושא דחוף לאווקה לקידום במהרה, להבנתי מתוך חשש שמשרד הכלכלה יסוג, ולכן אודה להתייחסותכן בהקדם האפשרי.

 

הקושי שעלה, בהיבטים שלכן, הוא בכך שהנוהל הקיים מתייחס למידע פלילי, ומצורף אליו תצהיר כי אדם לא ביצע עבירה פלילית, ראו הנוהל ונוסח התצהיר שאיתרתי באינטרנט בלינק כאן (התצהיר בתחתית העמוד, מתייחס מפורשות למידע פלילי).

אינני בטוחה האם למשרד הכלכלה ישנה סמכות לבקש תצהיר כאמור, לפי חוק המרשם הפלילי, מכמה מילים שהחלפתי עם גבי בחמישי אני מבינה שכנראה שלא, אבל צריך לבדוק.

אני חוששת שכעת יוסיפו אליו גם עבירות שקשורות בהפליה וגזענות, שהן אפילו פחות רלוונטיות לעניין.

מצד שני, לפי המייל של חנן, אני מבינה שהדבר מקובל לפי הנחית היועץ המשפטי לממשלה וכתוב שם במפורש- ראו סעיף  15 (6) להנחיה כאן.

 

עוד לא הצלחתי להבין, בהתאם לשאלתך יפעת, האם בפועל יש כוונה להסתמך על מידע פלילי ואיך תראה ההצהרה עצמה בהקשר לגזענות (מעבר להוראות הנוהל).

לפי ההצהרה הקיימת, זה נראה שזה הכיוון... ובכלל עולה שאלה אם ההצהרה הקיימת בעייתית מה עושים עם זה?

 

תודה,

דנה

 

 

דנה רוטשילד, עו"ד

ייעוץ וחקיקה (פלילי)

טל: 02-6466306, 054-7561123

 

 

מוסיף את לירון להתכתבות + מצרף את הוראת המנכ"ל שבטעות לא צורפה קודם.

 

לירון – ראי התכתבות בנושא למטה (רוני ביקשה לכתב אותך).

 

תודה,

 

עילם

 

 

 

שלום,

 

בהמשך למייל של אווקה, ראו בהמשך המייל נוסח שדן, אני ועדית מציעים.

 

הנוסח המוצע מפנה לחלק מעילות האפליה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק איסור אפליה במתן שירותים ומוצרים, וכן להגדרה של "גזענות" בחוק העונשין ולהגדרה של חוזה פסול (לעניין תקנת הציבור) לגבי הפסקת התקשרות עם מי שמציב תנאים גזעניים.

 

מצ"ב בשנית הנוסח שהציע אווקה, וגם ההוראה בדבר התניית סיוע בקיום אחריות חברתית, שלהבנתי עליה רוצים להוסיף את ההוראה למניעת גזענות.

 

לירון – אווקה מעוניין שההוראה תאפשר למשרד הכלכלה להפסיק מתן תמיכה במקרה שבו מקבל הסיוע מתקשר חוזית עם גורם שמציב תנאים גזעניים (כפי שקרה בפרשת יינות ברקן שפורסמה בתקשורת לאחרונה). חשבנו לנכון להפנות לסעיף 30 לחוק החוזים ולהפרה של תקנת הציבור בהקשר זה. נודה להתייחסותך לעניין זה.

חנן – נא התייחסותך לעניין האפשרות לכלול הוראה כגון זו במסגרת מתן תמיכות.

לאור בקשתו של אווקה לנסות ולקדם את הנושא כמה שיותר מהר, כדי להעביר הערות ללשכה המשפטית של משרד הכלכלה, אודה להתייחסותכם המהירה.

 

"אחריות למניעת גזענות

 

X. הסיוע יותנה בכך שמבקש הסיוע, בעל שליטה או תאגיד, בעצמו או באמצעות אחר הפועל מטעמו יצהיר, כדלקמן:

 

א.       כי לא הפלה בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשתו, ולא יפלה בתקופת מתן הסיוע, בין במעשה ובין במחדל, מחמת גזע, לאומיות, דת או ארץ מוצא, כאמור בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988; וכאמור בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.

 

ב.       כי לא פעל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשתו, ולא יפעל בתקופת מתן הסיוע, כלפי כל אדם מתוך מניע של גזענות. לעניין זה "גזענות" – כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

ג.        כי לא יתקשר בתקופת מתן הסיוע התקשרות חוזית עם צד שלישי, או ימשיך בהתקשרות כאמור, אם התקשרות זו כרוכה בתנאים הסותרים את תקנת הציבור, כאמור בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, לרבות תנאים על רקע גזעני ומפלה, כאמור בסעיפים א' ו-ב'."

 

הערות:

 

"גזענות" מוגדר בסעיף 144א לחוק העונשין כך: "גזענות" - רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני".

 

הביטוי המודגש "מתוך מניע של גזענות" לקוח גם הוא מחוק העונשין (סעיף 144ו).

 

סעיף 30 לחוק החוזים קובע לגבי חוזה פסול כי "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל."

 

לגבי שלילת התמיכה, ראו סעיף 5 לחוזר המנכ"ל המצ"ב שקובע כך (בתכלת זו תוספת מוצעת שלנו):

"אם יתברר כי המבקש או בעל שליטה בו לא קיימו הוראה מהוראות הוראה זו או כי האישור למתן הסיוע בהוראת המנכ"ל הייעודית ניתן על יסוד הודעות כוזבות שניתנו לעניין האחריות החברתית או לעניין ההוראה בדבר אחריות למניעת גזענות, רשאי המשרד להחליט על ביטול הסיוע כולו או חלקו , הן זה ששולם והן זה שטרם שולם."

 

תודה!

 

עילם

 

 

 

 

אגב,

הנושא עלה בדוח פלמור ואושר על ידי הממשלה, בגיבוי הגורמים המקצועיים:

1.       בחינת הוספת תניה בחוזים ממשלתיים האוסרת התנהגות גזענית (סעיף 26 לנספח ההמלצות):

"החלטת הממשלה קבעה כי על החשבת הכללית באוצר לבחון האפשרות להוספת תניה חוזית בחוזים ממשלתיים לאספקת שירותים לציבור ובהתקשרויות שביצוען נעשה בתוך הממשלה, האוסרת התנהגות גזענית או מפלה על-ידי גופים המתקשרים או העובדים בהם"

 

אווקה

 

 

שלום חברים,

הנושא די דחוף ואבקש את התייחסותכם בהקדם. משרד הכלכלה הסכים להכניס נוסח לחוזר מנכל ויש להם כלים לאכוף נוסח שנעביר להם.

פרשת "יינות ברקן" הוא קצה קרחון למציאות גזענית ומפלה בתעשייה. נוצרה הזדמנות, בתמיכת משרד הכלכלה והתעשייה, להצהיר על עמדת המדינה נגד תופעות גזענות ואף לפעול למניעת תמיכות/ סיוע של כספי ציבור למי שמקיים מדיניות גזענית ומפלה.

 

אני רוצה להעביר בהקדם למשרד הכלכלה את הנוסח, כדי שיפעלו להפיצו בהקדם. אודה להתייחסותכם הדחופה.

 

 

בברכה,

 

 

 

 

אווקה (קובי) זנה, עו"ד

ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות

טלפון: 02-6466052, נייד: 050-6216760

דוא"ל: awekaz@justice.gov.il

 

כחלק מהשירות שניתן לך אנו מזמינים אותך להיכנס לאתר 'כל זכות' - כי יש לך את הזכות לדעת מהן הזכויות שלך!

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

מצרף את עידית ודנה להתכתבות (דנה - לילך הפנתה אותי אליך).

 

ראו התכתבות למטה של אווקה (מכותב) בנוגע להוראה למניעת גזענות בתעשייה, שבכוונתם ביחד עם משרד הכלכלה להוסיף לחוזר מנכ"ל (בהקשר של מתן תמיכות). העיסוק בנושא בא על רקע פרשת יינות ברקן שנחשפה בתקשורת (ואף שודר המשך לתחקיר אמש בכאן)

 

ראו גם נוסח ההוראה והתכתבויות קודמות המצ"ב.

 

אודה להתייחסותכם לנוסח ההוראה.

 

תודה מראש!

 

 

 

חנן שלום,

 

בהמשך לשיחתנו, ראה מצ"ב התוספת המוצעת לחוזר המנכ"ל בעניין מניעת הגזענות.

 

אודה לעזרתך ככל שיש לך הערות לנושא בהקשרי התמיכות.

 

תודה!

 

עילם

 

 

 

שלום דן ועילם,

 

מעביר לכם את הנוסח שאני רוצה להכניס להוראת חוזר מנכ"ל.

כפי שאיילת הסבירה, יש להם כלים מנהליים ליישם את הנוסח להצהרה, שכל מבקש תמיכה או סיוע יחתום עליו.

אני מבין את החשיבות לקיים פגישות עם רפרנטים רלוונטיים, וזה בהחלט ראוי לעשות בנושא יישום דיני עבודה ושוויון הזדמנויות ביחד עם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שגם אצלם יש חוזר מנכ"ל בנושא, שצריך לתקן.

 

 

אשמח אם תעברו על הנוסח ותאירו/תעירו עליו . שימו לב שזה יותר הצהרתי, שיש אפשרות למשרד הכלכלה לאכוף הצהרה זו.

 

אגב, אתמול פורסם כי יינות ברקן ממשיכים להפלות יוצאי אתיופיה על רקע גזעני. הצהרה זו, עשויה למנוע תמיכות או סיוע במקרים של יינות בברקן.

 

 

בהערכה רבה,

 

 

 

 

 

אווקה (קובי) זנה, עו"ד

ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות

טלפון: 02-6466052, נייד: 050-6216760

דוא"ל: awekaz@justice.gov.il

 

כחלק מהשירות שניתן לך אנו מזמינים אותך להיכנס לאתר 'כל זכות' - כי יש לך את הזכות לדעת מהן הזכויות שלך!

 

 

 

 

 

איילת שלום,

 

הערתך מקובלת. לא הייתה, ואין כל כוונה לומר שהקביעות לגבי הסמכות אינן בידי הייעוץ המשפטי של המשרד.

 

אבהיר מה הייתה כוונתי.

 

אווקה ביקש את מעורבותנו בגיבוש ההוראה. מאחר שאני רפרנט של נושא שוויון הזדמנויות בעבודה ואני לא הגורם בייעוץ וחקיקה שמומחה לנושא התמיכות, לדעתי לא נכון שאסייע בגיבוש הוראה כזו מבלי לערב את הרפרנט הרלוונטי לנושא התמיכות.

מטבע הדברים, יכולות להתעורר שאלות שונות כמו שאלות של סמכות או שאלות אחרות שאני כלל לא מודע להן, ולכן נכון שאותו רפרנט יהיה בתמונה מלכתחילה, ככל שתידרש התייחסותו לנושאים אלה.

 

בנוסף, אם היו דברי חקיקה אחרים שעל בסיסם ניתנות התמיכות – ואני מבין מתשובתך שזה לא רלוונטי – נכון היה בעיני שגם הרפרנטים של דברי חקיקה הללו יהיו מעורבים למקרה שהיה צורך גם בהתייחסות שלהם.

 

ולסיום, מאחר שגילויי גזענות יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות ולא רק בהקשרי אפליה במקום העבודה כפי שהיה בפרשת ברקן, הרצון היה שבהתאם להגדרה שאווקה מעוניין לקדם, נדע אילו רפרנטים נוספים צריכים להיות מעורבים. למשל, רפרנט שאחראי על חוק איסור הפליה בשירותים ומוצרים.

 

עילם