אתי שלום רב,

 

ראשית, סליחה על העיכוב במענה.

לגופו של עניין:

מההתכתבות הקצרה שקראתי בעניין, עולה כי מדובר בפעולות תיווך בעסקאות של מספנות ישראל עם ניגריה.

אני מבינה שמר עמית שדה תיווך בעסקאות באמצעות שתי חברות הרשומות בחו"ל (ניגרית וקפריסאית).

כן אני מבינה שהשאלה בעיקרית העולה הינה האם מר עמית שדה נדרש לרשיונות שיווק/יצוא לפעולות תיווך אלה.

 

כפי שציין גם יורם זיפלינגר, ר' היח' לאכיפה ושת"פ בינל"א באפ"י, החובה להצטייד ברשיונות שיווק (הם הרלוונטיים לענייננו לפעולות תיווך שנכללות במסגרת "שיווק בטחוני" כהגדרתו בחוק) לפי חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני מוטלת על תאגיד ישראלי אזרח ותושב ישראל.

הפרשנות הנהוגה אצלינו בעניין זה (מסיבת שונות שקשורות ליעילות הרישוי ואוכל לפרטן בע"פ) כי ככל שאזרח ישראלי מבצע פעולות שיווק תחת אישיות משפטית של חברה זרה, הוא לא נדרש לרשיונות כ"אזרח".

 

עם זאת, ראי הגדרת תאגיד ישראלי בחוק הפיקוח על היצוא הבטחוני:

 

"תאגיד ישראלי" – כל אחד מאלה:

 

(1)   תאגיד שהתאגד בישראל;

 

(2)   תאגיד שמרכז עסקיו בישראל והשליטה בו, במישרין או בעקיפין, היא בידי אזרח ישראלי, או בידי תושב ישראל;

 

 

ככל שהחברות הרשומות בחו"ל שבאמצעותן בוצע התיווך הינן חברות העונות לתנאים שבסעיף (2) להגדרה, דהיינו שמרכז עסקיהן בישראל והן בבעלות של הישראלי או רעייתו (וכך הבנתי בשיחתנו) הרי שיש מקום לקבוע כי היה על התאגיד להירשם במרשם היצוא הבטחוני כיצואן ואף ל הצטייד ברשיונות שיווק לעסקה.

ככל שיש בידיכם מידע לגבי מרכז עסקיו של התאגיד האמור, אודה אם תוכלו לשתפו עמנו.

 

אני זמינה לכל שאלה או הבהרה נוספת,

 

 

 

בברכה,

 

הילה ארליך, עו"ד

המשנה ליועץ המשפטי למערכת הבטחון