תודה רבה

מעבירה את התייחסותך גם לרפי, איריס ואיתי  בפרט אחרי הדיון שקיימנו היום אצלנו לענין עילת מעצר בתיק

תודה

מרדית

 

 

 

שלום מרדית וכולן,

 

בקשר לתיק של חזי לוי, עברתי על ההתכתבות ששלחת. ככלל, אציין, אני סבורה שהפרשנות שניתנה לעבירות היא מצמצמת מדי. התייעצתי על הנושא גם עם לילך וגנר, שגם סבורה כך.

אני מניחה שתקיימו ישיבות בנושאים אלה אצל אושרה ואולי גם אצל מומי, אודה אם תזמנו אותנו כדי שנוכל להתייחס גם בע"פ.

 

להלן התייחסות ראשונית לגופן של השאלות שהועלו, אני כמובן מסייגת כיוון שלא ראינו את חומר הראיות ואני מסתמכת בעיקר על הדברים שנאמרו בישיבה.

 

1.אינני בטוחה כי האמירה לפיה עבירת הסרסרות כוללת תכלית של "טפילות" היא נכונה, ונוסח העבירה כלל אינו מחייב "טפילות" של ממש, כי אם קבלת תמורה. גם אין התייחסות בסעיף זה, או באחרים, להשפעה על רצונה של העוסקת בזנות, ואמירה כזו אינה תואמת את רוח הפסיקה (אף לא בעבירת הסחר כיום, אם נלך לקיצון..).

כמו כן, אין מדובר, לדעתי, בגלישה פרשנית לכך שחשפנות היא זנות.

לדעתי, ככל שיש ראיות לכך שבפועל, החשפנות שימשה כסות גם למקרים רבים של מעשי זנות, אליהם היה מודע החשוד, ובכל זאת המשיך להפעיל "שירותים" אלו של חשפנות+זנות באין מפריע ולהתפרנס מהם, הרי שהוא קיבל ביודעין חלק ממה שניתן בעד מעשה זנות. לעניין זה כמובן, אין זה משנה שקיבל זאת ישירות מהלקוח כסכום קבוע, ולא מהעוסקת בזנות.

כידוע השימוש בכסות לזנות נדון גם במקרים מהעבר בהקשר של מכוני עיסוי, ובמקומות בהם נקבע כי ישנה מודעות לקיומה של זנות בפועל, הרי שיוחסה סרסרות, ולמשל- עניין תורג'מן. לטעמי, הדבר דומה בעניין שהצגת. אינני חושבת שנדרש להוכיח שכל המקרים בהכרח היו כאלו בהם בוצעו מעשי זנות, ומספיק שמדובר במקרים רבים והחשוד היה מודע לכך.

 

2. לא ברור לי מדוע יש נסיון להישען על תשלום בגין זמן נוסף כמה שמקיים את יסוד קבלת התמורה. לעניין זה, יש לדעתי כדי לתרום למודעות החשוד למעשי זנות כנראה (יחד עם ראיות נוספות הקיימות, להבנתי) אולם מרגע שהוכח כי הייתה מודעות כזו במקרים רבים, מדוע זה משנה אם במקרה ספציפי ניתן זמן "אקסטרא" אם לאו? שהרי מעשה זנות יכול להתקיים גם ללא זמן נוסף שכזה.

לעניין זה, מקבל להבנתי החשוד סכומים גם בגין השירות הראשוני, אשר במובן מסוים, או לפחות במקרים רבים אם הבנתי נכון, הוא חלק בלתי נפרד ממעשי זנות שבאים במסגרתו, ובכך הוא ממילא משלשל לכיסו חלק ממה שניתן בעד המעשה (או ה"פור פליי" שלו...).

מדוע יש משמעות לדעתכם לכך שהוא בחר בדרך של "עמלה קבועה" לעומת שכר נוסף על תוספת זמן? או לעומת אחוז מהאתנן?

הוא סיפק את הפלטפורמה שאיפשרה את הזנות, במודע, וגבה על כך תשלום, תוך שהוא מודע שהתשלום ניתן לפחות בחלקו לצורך מעשה זנות.

 

3. גם ביחס לפרשנות של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, אני סבורה שהפרשנות מצמצמת ואינה תואמת את רוח הפסיקה בנושא.

הפסיקה פירשה כי העבירה תוכל לחול גם במקרים בהם אדם התכוון לעסוק בזנות, אך בפועל מטעמים כאלה ואחרים לא הגיע לעסוק בכך. די בכך שהחשוד מכין את הסידורים הנדרשים המאפשרים עיסוק בזנות, ומוציא לפועל רצון זה, גם אם אותן נשים היו מגיעות לכך בדרך אחרת. אני מניחה שמוכרת לכם הפסיקה בעניין זה, למשל עניין בוריסוב, ועניין אלדנקו.

 

4. לגבי הקטינות – כפי שציינתי בדיון, אני סבורה שביחס לקטינות, מעבר לסוגיות הזנות, החשפנות כשלעצמה מעלה עבירה פלילית נפרדת (אני מבינה שהיה מודע שהן קטינות):

סעיף 214(ב1) – המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה.

תיקון זה, נועד לכלול פורנורגפיה של קטינים, ומכאן, קל וחומר , גם חשפנות. אני מציעה להיוועץ בנושא זה עם חיים ויסמונסקי שמתמחה בעבירות אלה, ולמיטב ידיעתי מסכים לפרשנות זו.

אני אף חושבת שניתן יהיה לייחס עבירה זו בנוסף לעבירות האחרות הקשורות בזנות.

 

תכף אגיב גם לתיק השני...

 

בהצלחה

דנה

 

דנה רוטשילד, עו"ד

ייעוץ וחקיקה (פלילי)

טל: 02-6466306, 054-7561123

 

 

 

 

הי

בהמשך לדיון היום בפורום, בקשר לתיק של חזי לוי (חשפנות וזנות בגירות וקטינה) מצ"ב העמדות אצלנו, אותם מובילים פרוסט ואיריס.

הסוגיה שצריכה הכרה היא האם במעשי החשוד ניתן לטעון כי יצירת זירה לאספקת חשפניות לאירועים פרטיים, כשמבקשים ממנו בנות "זורמות" או כשהוא יודע כי הן לכל הפחות מדי פעם בארועים שונים נותנות שירותי מין "אקסטרא" בנוסף לחשפנות , כשהוא יוצר את ההיתכנות לכך – מקבל את ההזמנה מהלקוח, עושה סידור עבודה, משנע את הבנות לאירוע באמצעות נהג, משוחח עמן לפני ואחרי האירוע, ובמקרים רבים הן אף מספרות לו האם נתנו שירותים נוספים (כך מהשיחות שעלו בשרטוט למשך שבוע ימים

ובנוסף בחלק מהמקרים הלקוח מבקש ממנו להשאיר את הבנות שעה נוספת, במהלכה מספקות שירותי מין ואז הוא מקבל למעשה תשלום נוסף על שעה נוספת למרות שלכאורה לא מבצעים בה ריקודים.

השאלה היא האם חרף העובדה כי לא מקבל את האתנן והתשלום עבור האקסטרא עובר לידי הבחורה בלבד, הוא לא מכריח אותן לתת שירותים נוספים אלא אומר ללקוחות שמבקשים כי עליהם לסגור זאת מול הבנות באירוע, שירותי המין לא ניתנים בכל אירוע (כך מעדויות הלקוחות והבנות) – האם ניתן לטעון להתקיימות עבירה של הבאת אדם לזנות או סרסרות?

לענין הקטינה- היא עבדה אצלו כחצי שנה, במחצית הראשונה הוא לא ידע שהיא קטינה (הציגה לו ת"ז מזויפת ואף לא נראית קטינה..) ולאחר שגילה זאת המשיך להעסיק אותה ולשלוח אותה לאירועי חשפנות, ידע שהיא גם עושה אקסטרא ומספקת שירותי מין.

העסיק בעבר קטינה נוספת אותה גם הדיח לסמים וגם עבדה כחשפנית ונתנה שירותי מין, וקטינה נוספת שעבדה רק כחשפנית.

 

אשמח לתובנות/ הארות וכד'

תודה

מרדית

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

אני מסכימה עם איתי אך באופן חלקי.

אני מסכימה כי אנו לא יכולים לבלבל בין חשפנות לזנות וכאשר לקוח מזמין חשפנית מהחשוד לשעתיים והחשוד אדיש לשאלה

אם במהלך השעתיים האלה יתקיימו גם יחסי מין, והם אכן התקיימו בתיאום עם החשפנית ובתשלום ישיר לה (בנוסף כמובן לתשלום שקיבל החשוד בגין החשפנות), אין לחשוד שום אשמה לשאת בגינם.

 

עם זאת, ברור לכל כי עסקו של החשוד הזה תלוי לחלוטין בכך שהחשפניות, או לכל הפחות חלקן הגדול, מקיימות בתום מופע החשפנות יחסי מין, שהרי קשה לתאר מי שישלם ממיטב כספו עבור חשפנות שמטבעה גורמת לו לגירוי מיני, אך בסוף יישאר עם מלוא תאוותו בידו (תרתי משמע),  ולכן, שלא כמו שאיתי כתב, הוא לא רק יודע, אלא הוא גם מעודד, ובמקרים רבים אף מתבקש ישירות מהלקוח לספק חשפנית ש"זורמת", מה שכן הופך אותו למביא אדם לידי זנות.

 

אני, אם כן, כן סבורה כי לא ניתן לפטור את החשוד הזה בלא כלום נוכח העובדה שהוא מסתתר מאחורי הטענה ש"אני רק בעסקי החשפנות ולגבי יחסי המין זה מול הבנות ואני לא יודע ולא אכפת לי". הבעיה בעיניי אחרת – הבעיה שיש להוכיח התקיימות נסיבות מצטברות שרק בהתקיימן ניתן להוכיח עבירה, והשאלה הגדולה אם ניתן יהיה להוכיח אותן ראייתית כאשר אנחנו מדברים על מעשים רבים של בנות רבות לאורך תקופה ארוכה ולקוחות שכלל לא ששים להודות שהמפגשים הסתיימו ביחסי מין.

 

אסכם, אם כן, את מצבור הנסיבות שצריך להיות מוכח ראייתית ושאם הוא מתקיים, אני כן רואה איך אפשר לראות במעשיו של החשוד לכל הפחות הבאת אדם לידי זנות -

 

1.      החשוד הוא מעסיקן הבלעדי של הבנות ושולט לחלוטין על עבודתן – לא תנאי הכרחי אך מסייע מאוד.

2.      דרך ארגון שירותי החשפנות, מספק החשוד לחשפניות תשתית למתן שירותי הזנות – הוא זה שאחראי על ההזמנות והלקוחות (היא לא צריכה לפרסם עצמה ופרסום כזכור הוא יקר ביותר), הוא מספק את הנהגים שמביאים אותן אל הלקוח וממנו, מתאם זמנים וכו'

3.      אקט החשפנות שמשווק החשוד מוביל באופן טבעי להמשך הרצוי – קיום יחסי מין. לא מן הנמנע שגם לקוחות שבתחילה הזמינו רק חשפנות, הבינו כי התוספת מתבקשת ולכן בהמשך דאגו לוודא שהחשפנית היא "זורמת" ולכן תהיה אופציה ליחסי מין בתום המפגש, מה שמקדם ומשווק את שירותי הזנות שהיא תיתן – זהו תנאי שלדעתי מתקיים באופרציה שבנה החשוד.

4.      והכי חשוב - הלקוח מתאם מראש עם החשוד (אם במקרה הספציפי ואם כנוהג – החשוד יודע בדיוק מה הלקוח הזה רוצה מנסיון העבר שמתקיים תמיד) כי לאחר שירותי החשפנות תספק החשפנית גם שירותי מין (למשל על ידי הזמנת חשפנית "זורמת"), כך שברור לחלוטין שאילולא העובדה שהחשפנית תספק יחסי מין באותו מפגש, לא היה מזמין הלקוח גם את שירותי החשפנות.

5.      כמובן שחייבים להוכיח כי באותו מפגש אכן התקיימו יחסי מין.

6.      בהתקיים כל אלה ובמידה שהחשוד מקבל שכר חשפנות גם על תוספת הזמן בו החשפנית מקיימת יחסי מין, ניתן, לדעתי,  גם לייחס לו סרסרות.

אם דעתי היתה נשמעת, השרביט צריכה לעבור לצוות החקירה – כל מפגש שיצליחו להוכיח את אלה – יוכל להיות מוגדר כעבירה.

 

סופ"ש נעים,

איריס

 

 

 

הי חברים

 

בהמשך לדיון אתמול – בו הוכרע כי חשפנות "זורמת" בידיעה כי שולם לנשים אתנן הנה עבירת סרסרות והבאת אדם לשם זנות – ובהיותו חלק מדיון הכללי בו מתקיים ניסיון להרחיב את הקפה של עבירת הסרסרות, כאמור מטה, להלן עמדתי המשפטית שלא התקבלה לצורך סיכום מסודר של דיון פרשני חשוב זה והתמודדות מראש עם סוגיות אלו במעמד הגשת כתב האישום :

 

כאמור מטה, ובחוק, הכרזתו של אדם כסרסור מחייבת עמידה בתכלית הפללתו – היותו טפיל נצלני החי על רווחי שורדת זנות – ועל כך שפרנסתו עליה או שקיבל ביודעין דמי אתננה.

 

במקרה שנבחן, דובר במי ששולח לאירועים שונים (סיום תיכון, גיוס, מסיבת רווקים או פרטיים) נשים למופע חשפנות.

החשוד מגייס נשים למופעי חשפנות אלו. החשוד גובה שכר חשפנות על פי שעה, כאשר כל התמשכות מעבר לאותו זמן מחויבת בסכום נוסף.

"ידוע" כי החשוד מעסיק נשים "זורמות", אולם במידה ונשאל על אפשרות של מין, הוא מפנה השואל לחשפנית וקיומו או אי קיומו של מעשה הזנות תלוי רק בה.

החשפנית משלשלשת דמי אתננה לכיסה בהתאם לסיכום שעורכת עם מזמין ההופעה והחשוד מדווח על ידי הנשים בדיעבד, כי בנוסף למופע החשפנות שעשו, הן גם ביצעו מעשה מין (כאשר כלל לא ברור אם הדיווח הנו מחויב או גרידא).

 

השאלה שנשאלה היא האם בנסיבות אלה, בעל המשרד לאירועי חשפנות הנו סרסור והאם פעילותו מהווה פלטפורמה להבאת אדם לשם זנות ? (נותיר בצד את סיווג הלקוחות....)

בניגוד למקרה מטה, בו בחנו האם במסגרת עבירה (פרסום) בה אדם מקבל ביודעין במישרין דמי אתנן הנו סרסור, השאלה שעל הפרק הנה האם מעשה החשפנות המכשיר קרקע לשם זנות מוביל גם להפללת שכר החשפנות כאתנן והאם עצם העסק הנו יצירת התשתית להבאת אדם לשם זנות.

 

ראשית, בחינת התכלית.

הנקודה החשובה היא כי בבחינת תכלית הפללת הסרסור, וההחמרה הפלילית שבה עד לסוחר, הנה סוגיית טפילות החיים על רווחי, הנצלנות וההשפעה על רצונה של העוסקת בזנות.

הסרסור מופלל כי הוא "חי על חשבונה" של "שורדת זנות" ותמונתו מחמירה ככל שהשפעתו על רצונה וכפיית רצונו עליה עולה.

מקום שבו אין מדובר בגיוס נשים לשם עיסוק בזנות ומעשה הזנות נימצא לחלוטין בשליטתה, קביעתה וקבלת אתננה של החשפנית, כי אז קשה לראות כיצד תכלית הפללתו של נותן השירות מתקיימת – באשר אין בה אף מימד מכלל תכליות אלו (כפי שגם יחודד בהמשך).

מצד שני, ניסיון ההפללה התכליתית במסגרת עמדה שכזו תחייב אותנו בסופו של דבר לגלוש פרשנית לשם הקביעה כי חשפנות היא זנות, הרחבה בעייתית עד מאוד.

 

שנית, בחינת יסודות העבירה.

אף שהגדרת הסרסרות הנה רחבה, צר עולמה כעולם "האתנן". מבט העבירה התרה אחר סרסור הולכת אחר הכסף (Follow the Money).

הכתמת אדם כסרסור מחייבת כי פרנסתו תהיה על אתנן זו, או כי קיבל ביודעין דמי אתננה, כאשר אנו נזהרים מאוד בסוגיית הפללת קבלת אתנן ביודעין להימנע מהפללת מי שבא בקשר כלכלי תמים עם זונה, בידיעה שהיא זונה – כגון תשלום לספר, לאיש במכולת וכד' - על ידי שימת יתר דגש לתכלית העבירה והתקיימותה במעשה, דוגמת האמור מטה.

 

ככל שמדובר במקרה הנידון, נראה כי הדבר היחיד שיש בידנו הנו הידיעה אודות מעשה הזנות (ושוב לא ברור אם בחובת דיווח אם לאו) ולא קבלת אתנן.

אני מתקשה לתת מעמד משפטי כלשהו לכך ש"ידוע" כי החשפניות של החשוד "זורמות"

האם מדובר בכך שעושות לפ דנסינג שעדיין בבחינת פרקליטות המדינה האם מעשה מיני ? מורידות יותר בגדים מהמקובל ? גם תחתונים ? עושות מעשים בעצמן ? מדקלמות שייקספיר בסגנון זרם התודעה ?

על כן אין לראיה כל מעמד ראייתי עד שתבוסס משמעות זו כמעשה מין באופן חד משמעי.

מימד ידיעה נוסף שקיים כאן נטוע בעובדה כי החשוד מדווח בדיעבד בידי הנשים כי קיימו באירוע זה או אחר מעשה מין, ושוב, לא מובן אם מדובר בחובת דיווח, עדכון על הדרך, שימחת הצלחה או כל דיווח אחר. .

מה שחשוב הוא כי ליידוע אין כל משמעות בפני עצמו. עבירת הסרסות אינה מסתפקת בידיעה בלבד אלא דורשת קבלת אתנן. הבט זה אינו מתקיים.

החשוד מקבל שכרו לפי משך שהותה של החשפנית באירוע. ההסכם קובע כי מדובר בפרק זמן קבוע, כשחריגה בו מחייבת תוספת תשלום על התמשכות המופע. מאידך, חשפנית משלשלת מלוא סכום האתנן לכיסה.

מנקודת מבטו של האתנן עובדה זו מנטרלת לחלוטין את היכולת להוכיח כי החשוד מקבל סכום שעלה מהמעשה המיני. החשוד יקבל אותו שכר אם המופע יתקיים ולא נעשה מעשה מיני. אותו שכר אם הייתה חריגה ולא התקיים מעשה מיני. אותו שכר אם התקיים מעשה מיני במסגרת השעה הראשונה.

הניסיון לטעון כי התמשכות המופע נובעת מהמעשה המיני ולפיכך כל תשלום עבור החריגה מהווה אתנן לחשוד, בנוסף לאתנן שסוכם ושולם לחשפנית, הנו מרחיק לכת ולוגית אינו אפשרי להוכחה שכן אפשרות התקיימות המעשה המיני ללא התמשכות הזמן – דהיינו במסגרת תשלום הבסיס – מאיינת עובדה זו. נראה גם כי במידה ותבחר החשפנית לבלות את הלילה עם מי מהנוכחים, גם אתננה זה אינו מועבר לחשוד, דבר המנתק עוד יותר את התשלום עבור החשפנות לדמי האתנן.

באין אתנן, אין עבירה.

 

שלישית, בחינת ומשמעות הקביעה כי מופע החשפנות כ"פלטפורמה" מהווה עבירת הבאת אדם לשם זנות.

האם העובדה כי אדם יוצר פוטנציאל עסקי לנשים לבצע מעשי זנות על פי בחירתה של האישה עונה על תכליתה של עבירת  הסרסרות ?

לטעמי התשובה שלילית, ומהווה פרשנות מסוכנת מאוד ברוחבה.

ישנם מוסדות רבים וטובים היוצרים תשתית מינית או אינטימית למין. בדומה למופעי חשפנות ניתן למנות גם את מכוני העיסוי את שירותי הדייטים וכד'.

ישנם מוסדות רבים וטובים שאף שאינם בעלי גוון מיני היכולים לייצר תשתית למעשה מין. מניסיוננו שירותי ניקיון ובעיקר סעד הנם קרקע פורה לכך.

נראה, כי על מנת להפליל אדם בהבאת אחר למעשה אותו בחר המחוקק להפליל (זנות, עבדות וכד') לא ניתן להסתמך על אינטואיציות (מיניות או שמרניות) אלא חובה לייצר זיקה עובדתית ישירה ולהרים מסך מעל לעיסוק על מנת להוכיח כי מדובר בפלטפורמה שכל כולה נועדה לתכלית המופללת, או לפחות מרביתה. זה האתגר שלנו בכל מכון עיסוי.  

לפיכך, בנסיבות לו ובמקרה הנדון, לא רק שיש לבסס את מעשה הסרסרות כבסיס הכלכלי לשמו הוקדם העסק, אלא כי אדם הוסיף והביא נשים אלו לשם עיסוק בזנות לצרכיו העסקיים.

 

 

רביעית, משמעות חיוב אדם במעשה שביצע אדם מכח ידיעה בלבד.

אציין זאת כאינטואיציה שמפריעה לי בלבד. בשים לב למובחנות ברכיבי העבירה בין מעשה החשפנות לאתנן עבור המין וייחוס עבירת אדם לשם זנות מכח החלטתה של אישה כי תבצע מעשה הזנות וידיעת החשוד בדיעבד, התמונה העולה היא כי אנו למעשה מפלילים את החשוד לא כסרסור, אלא כמבצע בצוותא למעשה הזנות של החשפנית, שכזכור אינו מופלל.

במקום התמונה הטפילית והנצלנית של מי שכופה רצונו על נישם לשם הבאתם לזנות וחיים על רווחיה, אנו מפלילים כסרסור ומביא אדם לשם זנות על סמך ניתוח בדיעבד של מעשה זנות (שכזכור לא מופלל) התלוי לחלוטין באישה.

לא רק שמדובר בקושי הנטוע בלבה של תכלית ההפללה, בעיותה מתחדדת עת נעשות עבירות נוספות בידי החשפניות במהלך עבודתן.

כעולה מהתיק, באירועים אליהם שלח החשוד את חשפניותיו נהגו הנשים לצרוך סמים קשים. שימוש זה בסם מסוכן היה נפוץ לפחות מעשה הזנות. פרשנות המיחסת את מעשה החשפנית לחשוד מכח הידיעה בלבד תחייב להעמידו לדין גם בעבירות אלו, לא כל שכן ביצירת "פלטפורמה" לשימוש זה בסמים, דהיינו בדומה ל"הבאת אדם לשם זנות" לעבירות סחר והדחה...

 

הערה אחרונה ואולי מחדדת האמור מעלה : טרם הגשת כתב האישום, מתחייב לגבש לצורך העבירה הכלכלית מהו היקף הרכוש שעלה מעבירות הסרסרות אותם נבקש לייחס לחשוד, כמו גם הרכוש שעלה מפלטפורמת מופע החשפנות.

 

ייתכן כי לקורא, ואפילו לי, יש תחושה חזקה כי כל המעטפת מעלה מסתירה סרסור מגעיל. הבעיה היא כי זו המסגרת העובדתית עמה אנו מתמודדים ואותה אנו מנתחים משפטית.

 

כאמור עמדתי זו לא התקבלה, אולם חשוב לי כי תופיע בסיכום הדיון וכי תעמוד לעיני מכיני כתב האישום כניסוח מסודר של האתגר הנכון להם

 

 

בהצלחה

 

 

 

 

לאשרה שלומות

 

בהמשך להתכתבויות בנושא, קיימנו אמש מפגש בנוכחות איריס רמתי, לילך שלום, מרדית שיבאן ואנוכי שהוקדש לסיעור מוחות בדבר אפשרות פרשנית של עבירת הפרסום / השכרת מקום לשם זנות כעבירת סרסרות.

 

להלן ניתוח הנקודות שעלו והצעת הסיכום מטה.

 

 

הפרשנות שהוצעה מושתת על תנאים בה ניתן לראות במפרסם / משכיר כמי שעב ר גם עבירה של סרסרות 

1.    מודעות לכך כי הכסף המתקבל הוא חלק דמי האתנן.

2.    מעורבות בקבלת האתנן.

3.    ישירות בין המפרסם או המשכיר לבין קבלת רווחי הזנות.

4.    פרנסתו העיקרית, ועדיף בלעדית, על אתנן

 

הקושיות :

1.    האם אנו מנועים מלייחס עבירת סרסרות לעברות פרסום/השכרה מכח היחס שבין עבירה כללית לעבירה ספציפית

מחד, נטען כי ברגע שביססנו במסגרת עבירת הפרסום וההשכרה כי מדובר בקבלת אתנן, הרי שעבירות הפרסום וההשכרה הופכות להיות עבירה ספציפית הגוברת על העבירה הכללית.

מנגד, נטען כי נוכח תכליות השונות של העבירות – סרסרות נועדה להפליל חיים טפיליים על אתנן ואילו עבירת הפרסום וההשכרה נועדה למנוע הגדלת הקף התופעה – ונכוח הרכיבים השונים – היסוד המרכזי של אתנן בעבירת הסרסרות אינו חלק מההתנהגות האסורה בעבירות – אין המדובר במקרה ספציפי של סרסרות.

אף שהוסכם כי התמורה באתנן אינה משחקת תפקיד ברכיבי העבירות, על פי רוב נבקש לתקוף את אלו הנוטלים חלק בתעשיית המין ושבפועל מקיימים ומתקיימים על יסוד האתנן.

לפיכך, אף אם אין מדובר בעבירה כללית וספציפית בעולם המשפטי, מדובר ביישום עובדתי של התנהלות באתנן הנכלל בעבירת הפרסום. גם אם משפטית אין זהות, עובדתית יש השתקפות של מתן האתנן בעבירה באופן שיקשה עד מאוד לבסס ולקדם פרשנות מבחינה זו (ראה עמדות הרמלין ובני שגיא על פה בדיונים בתיק נינה פירשט בו נבחנה התיזה ותגובת בית המשפט הייתה שלילית).

 

2.    האם אנו מנועים מלייחס עבירת סרסרות לעברות פרסום/השכרה מכח תכלית הפללת הסרסור (והפללה עקיפה של הזונה)

הפללת הסרסור ראתה לנגד עיניה דמות של מי שמנצל הזנה לרווחים "טפיליים".

בשים לב כי מדובר בפירסום ישיר / או השכרה של זונות, אשר את מעשיהם בחר המחוקק שלא להפליל, על פניו נראה כי פרסום והשכרה ישירה שכזו חסרה את מימד הניצול אליה כיוון המחוקק (גם אם יש מימד של ניצול שוליות העושה).

נוסי, כי בשים לב כי הזנות כשלעצמה לא הופללה, יש לבחון בזהירות רבה כל פרשנות שעלולה לפגוע, גם אם בעקיפין, את המעשים הלא מופללים שלה, דוגמת הפללת המפרסם מעשיה כסרסור.

 

3.    האם אנו מנועים מלייחס עבירת סרסרות לעברות פרסום/השכרה כי מדובר בהפללה אליה לא התכוון המחוקק

בהמשך לאמור מעלה, נראה כי אין מקום להטיל ספק כי המחוקק ראה לנגד עיניו את ההבדלים שבין הסרסור לבין אותם מפרסמים ומשכירי מקום – הן ביסודות העבירה והן במשמעות השוני בעונשם.

עבירת הפרסום נעשתה בידיעה מוחלטת כי ניתן היה להכריז על מפרסם שכזה כסרסור, או להפליל הרכיב ההתנהגותי בפרסום על ידי התייחסות לסוגיית האתנן והעובדה שהמחוקק בחר לייחד עבירה ללא הכללת רכיב תמורה, דהיינו במובחן מעולם הסרסרות, מחייבת הימנעות מהרחבה פרשנית בעלת השלכות חמורות.

כנגד זאת, ניתן לטעון כי בעבירת הפרסום ראה המחוקק נגד עיניו רק את המפרסמים בעמודים האחוריים ולא את מי שיהפכו את האינטרנט לאתר שכל קיומו על פרסום זה, ונילוויו כגון צ'אט ודיונים.

אף אם אין זה ברור עד כמה לא היה מודע לתופעת הפרסום הנרחבת במבעמד התיקון הראשוני (קיום "בננה" וכד'), לא יכול להיות ספק כי השטיח נשמט תית הטיעון נוכח תיקון 123 של ס' 205 ד', שתוקן בימים אלו ממש, המפליל ספציפית כל פרסום המציע לעיסוק בזנות.

תיקון עדכני זה, שללא ספק ראה נגד עיניו את הפעילות הפרסומית באינטרנט, בחר להבחינו מתחום האתנן והסרסרות ולא נקבע כעבירת מקור באופן שמקשה מאוד לבוא ולטעון כי ישמש תשתית להכתמת מפרסם כ"סרסור".

 

4.    האם אנו מנועים מלייחס עבירת סרסרות לעברות פרסום/השכרה בשל התוצאה הפרשנית של ביצוע עבירות פרסום לעברת מקור אף שאינה כזו

לא יכול להיות ספק כי אסור לנו ל"רבע את העיגול" בפרשנות מרחיקת לכת רק במטרה להביא לפגיעה חמורה יותר בעבריין ביצירת עבירת מקור יש מאין ותקיפתו הכלכלית.

במנותק מכך, ובאופן משפטי נקי, חובה לקחת בחשבון כי פרשנות לפיה מפרסם הנו סרסור הופכת מבצע עבירה שאינה עבירת מקור למי שחב גם בהיבט הכלכלי של מעשיו בבית המשפט המחוזי. עובדה זו מטילה נטל כבד על פרשנות מעין זו להיות נקיה מספקות וחפה מקשיים.

יתרה מכך, נראה כי עצם העבודה שהמחוקק הכריע כי עבירת הפרסום אינה עבירת מקור, גם בתיקון האחרון, מחדדת את מניעות הרחבת הפרשנות לאפשרות הכלת עבירת הסרסרות במסגרת עבירת הפרסום.

 

5.    מניעות פרקטית - תיקים אחרונים כי יחידת הסייבר תטפל בעתיד.

העובדה כי יחידת הסייבר החלה לפעול נגד אתרים במסגרת סמכויותיה, תוביל לכך כי הלכה למעשה תיקי פרסום באינטרנט יטופלו בעתיד בידי היחידה וכי התיקים שעל הפרק הנם האחרונים מסוגם.

עובדה זו הופכת את שאלת התועלת במהלך כה נרחב מקום בו יש כבר אמצעי תקיפה ישיר, כמו גם את שאלת האכיפה הסלקטיבית עת רק תיקים אחרונים אלו יעלו כדי תיקי סרסרות והלבנת הון, ושוב, שאינן עבירות מקור שמטיבן וטען מחייבות תקיפה בכלים אלו.

 

6.    בחינת אפשרות העמדה לדין בעבירת "ניהול מקום לשם זנות"

על פניו ניתן לטעון כי הקף הפעילות האמורה מעלה עולה כדי ניהול של "מקום", נוכח ההכרעה בעבר כי אינטרנט הוא מקום.

אולם, ראשית, בניגוד להימורים שנעשו באינטרנט, מעשה הזנות (המוגדר ספציפית כיסוד מכונן לאתנן") אינו מתקיים כשלעצמו באינטרנט, ולכן לא ניתן לקבוע כי מקום מעשה הזנות הנו באתר.

שנית, הסוגיה נידונה בעבר סביב חוק הגבלת שימוש ועמדת חיים ויסמונסקי והמשרד הייתה כי אין צורך בכלי מנהלי או בפרשנות אינטרנט למקום נוכח סמכות סגירת האתרים שניתנה להם והיא המשמשת אכיפה ראויה.

לעומת זאת, פרשנות זו יכולה לחול ביתר קלות על משכיר מספר רב של מקומות, באשר מדובר בחריגה משכירה גרידא אל עבר ניהול ממשי של מקומות שכל תכליתם לשם זנות.

נותיר זאת בצריך עיון.

 

לסיכום

נוכח כלכ האמור מעלה, עמדתם של איריס רמתי, לילך שלום ואיתי פרוסט הנה כי אף אם מבחינה משפטית ניתן היה לטעון כי מפרסם/משכיר מקום הנם סרסורים בהתאם לכללי האצבע, הרי שהקשיים המנויים מעלה מכריעים כי מדובר בפרשנות מרחיקת לכת שלא אליה כיוון המחוקק ולוקה בסיכון של גלישה ליתר הפללה בסתירה לכוונת המחוקק ושאין זה פרקטי לפעול לקידום פרשנות כה יוצאת דופן עת העבירה מכוסה בעבירות הקיימות ובעתיד תטופל באמצעות הורדת האתרים.

לעמדת מרדית, העובדה כי מדובר בשחקנים מרכזיים בתחום ודווקא נוכח העובדה כי לא יהיו תיקים נוספים שכאלה מחייבת גמול הולם למען יראו ויראו וקידום פרשנות זו.

 

 

 

 

 

 

איתי פרוסט, עו"ד | ממונה על עניינים פליליים (ראש צוות כלכלי) בפרקליטות מחוז תל-אביב פלילי

 | 03-6970222 :Tel| פנימי Fax: 03-6919108| 192 

frost@justice.gov.il

חישבו על איכות הסביבה בטרם תדפיסו מייל זה  P

 

הודעת דואר אלקטרוני זו והקבצים המצורפים לה נועדו באופן בלעדי לידיעתו של הנמען והם עשויים להכיל מידע סודי המוגן מכוח חוק. קריאת תוכן הודעה זו וצרופותיה, הפצתם, שליחתם, הדפסתם ו/או כל שימוש אחר בהם וכן הסתמכות על תוכנם, על ידי אדם  ו/או גוף שאינם הנמען של הודעה זו הינם אסורים בהחלט. אם קבלתם הודעה זו בטעות, אנא צרו קשר עם השולח בטלפון האמור לעיל והשמידו את ההודעה וצרופותיה ממחשבכם מבלי לעשות בהם כל שימוש. תודה