הי,

 

מצטרפת להערותיה של תמר, ומוסיפה:

1.      אכן יש להגדיר בצורה טובה יותר את התיקים בהם יעסוק בית המשפט הכלכלי. למשל האם יעסוק בעבירות ני"ע והגבלים עסקיים – גם הם תיקים מורכבים שדורשים ידע ומיומנות שונה מזו שבתיקים "רגילים". כך גם לגבי תיקי שוחד. כפי שתמר ציינה חשוב שלא כל תיק  שהתביעה מייחסת לנאשם עבירה של הלבנת הון יועבר באופן אוטומטי לבית המשפט הכלכלי, מהסיבות שנעשה שימוש בהלבנת הון בעיקר כלפי עבריין המקור בתיקים פחות מורכבים. לגבי הטיפול בתיקי מס אזרחיים – אין לי מושג ולכן אני לא יודעת אם כדאי לשלב.

2.      זה לא נימוק בכלל וכדאי להשמיטו.

3.      חסרה השוואה למדינות אחרות בעולם בהן נהוג מודל מעין זה. השוואה כזאת צריכה להתייחס לסוגי העבירות הנידונים בבית המשפט.

4.      לגבי הימשכות ההליכים – נראה לי שרוב התיקים הכלכליים נידונים בדן יחיד, ואולי הבעיה היא ההשתתפות של שופטים בהרכבים בתיקי פשע חמור (הדוגמה שנתנו במסמך היתה לשופט ששאל את הפרקליט האם לטפל קודם באונס או קודם בתיק הכלכלי).

 

לילך

 

 

 

היי לכן,

 

קראתי את המסמך ואת ההערות של תמר.

בהיבטי חילוט – אין לי יותר מדי מה להוסיף. אם לטעמכן ראוי שעבירות מסוימות ידונו בביהמ"ש כלכלי, ראוי בעיניי שגם היבטי החילוט יידונו במסגרת גזר הדין.

כלומר, הדגש בעיניי הוא האם יש הצדקה לדון בעבירות מסוימות בביהמ"ש כלכלי שכן אין הצדקה להבחין בין הרשעה בעבירה לבין החילוט כתוצאה מביצועה.

 

מעבר לזה, אני מסכימה מאוד עם ההערות של תמר, במיוחד עם ההערה השנייה שלה שנוגעת להיבטי החילוט – הימשכות הליכי התפיסה פוגעת בראש ובראשונה בנאשמים. פגיעה כה משמעותית בזכות הקניין במסגרת הליך זמני היא בעייתית והתמשכותה רק מחריפה כמובן את הפגיעה.

 

לילך – אם אני מבינה נכון חסרה רק התייחסות שלך. אשמח אם תוכלי לכתוב מתי להערכתך תוכלי להידרש זה ואז נשיב לשרון מה צפי להעברת ההערות.

 

ליז

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

ברמת העיקרון אני תומכת בהמלצה המפורטת במסמכים, ורואה חשיבות בבית משפט מומחה שידון בתיקים כלכליים.

יש לי מספר הערות על המסמך–

1.      אפיון התיקים שידונו בפני בית המשפט הכלכלי: ההמלצה במסמכים המצורפים היא כי בית המשפט הכלכלי ידון בתיקי מס והלבנת הון ובחילוטים מכוחם. לדעתי, השאלה המרכזית העולה מן המסמך היא שאלת הגדרתו של תיק כ"תיק כלכלי" המצדיק טיפול על ידי בית משפט ייחודי. קביעת מבחן היותו של תיק "תיק כלכלי" כמושתת על היותו "תיק מס" או "תיק הלבנת הון", מעלה שאלות. אכן, ישנם תיקים כלכליים מורכבים מאוד בהם שזורה עבירת הלבנת ההון כמו גם תיקים שלב ליבם הוא עבירת הלבנת ההון. יחד עם זאת, היום בהרבה מקרים של פשיעת "צווארון כחול" מתווספת עבירת הלבנת הון ומתבקשים חילוטים מכוח עבירה זו. כך, תיקי סמים, זנות, רצח וכיוצ' יכולים לכלול סעיפי אישום הנוגעים להלבנת הון ואף לכלול בקשות לחילוט רכוש. בעולם של אכיפה משולבת, הרבה כתבי אישום שאינם כלכליים מטיבם ולא בהכרח עונים על הגדרות התיקים המוצגים במסמך, כוללים אישומי הלבנת הון ומיסים. הטיעונים המובאים במסמך המצדיקים הכללת התיקים הללו במסגרת בית משפט ייחודי, אינם חלים על כל הסוגים האמורים של "תיקי הלבנת הון", וצריך לקיים חשיבה בנוגע להגדרה כדי שלא להגיע למצב של "תפסת מרובה לא תפסת". הצד ההפכי של העניין נוגע לתיקים כלכליים מורכבים, אשר אין בהם אישום של הלבנת הון או מס. הנימוק המובא במסמך הנשען על הצורך במומחיות בתחומים הכלכליים, כמו גם הנימוק בגין הימשכות ההליכים, אינם רלוונטיים רק לתיקים בהם יש אישום של הלבנת הון. המומחיות הנדרשת בתחומים כלכליים, נוגעת גם לתיקי מרמה גדולים ומורכבים, שאין בהם אישומי הלבנת הון או מס, אשר גם בהם אין על פי רוב מעצרים וההליכים נמשכים על פני זמן רב מאוד.

2.      הנימוק הנשען על סכומי כסף גבוהים ש"נמנעים מהמדינה" בגלל העיכובים בתיקים: הטיעון חשוב. עם זאת, לדעתי, הדגש בטיעון זה איננו אמור להיות על מניעת כספים מהמדינה (על אף שזהו גם נימוק רלוונטי),  אלא קשור לעקרונות כלליים וחשובים יותר. כאשר רכוש תפוס בידי המדינה, מדובר בפגיעה קניינית בנאשמים. כל עוד בית המשפט לא קובע כי כתוצאה מההרשעה יש להוציא את "בלעו של הגזלן מפיו", יש כמובן אפשרות שבית המשפט יחליט על שחרור של הרכוש, או של חלקו של הרכוש. לכן, הימשכות ההליכים בעניין זה, מביאה לפגיעה – הן בזכות הקניין של הנאשמים, הן בוודאות שלהם באשר לנעשה ברכוש והן במדינה ובאכיפה. וזאת, שלא לצורך.

3.      ריכוז ההליכים האזרחיים, מנהליים ופליליים בנושאים כלכליים בבית משפט אחד: ברור שהמומחיות של בית המשפט בנושאים הכלכליים תייעל את הדיונים בכל המישורים. עם זאת, חסר לדעתי הסבר לטענה המובאת במסמך כי דווקא ריכוז כל ההליכים בבית המשפט הכלכלי יכול לסייע להליך. המסמך מציין כי ריכוז הטיפול בכל ההיבטים בבית משפט אחד יכול להוביל ל"פתרונות יצירתיים, משולבים ויעילים". מלבד היעדר מומחיות, לא ברור מהמסמך מדוע היום לא מתקבלים פתרונות כאלה וכן חסרות דוגמאות המבהירות את האפשרות לפתרונות שניתן יהיה ליישם כאשר יהיה מדובר בבית משפט אחד שירכז את כל הטיפול.  

4.      הנימוק הנשען על הימשכות ההליכים היום בתיקים כלכליים: אני מסכימה לחלוטין שיש היום הימשכות הליכים מיותרת בתיקים אלה וכי חלק נכבד מההימשכות מתבסס על העומסים בבית המשפט והעובדה כי מדובר בתיקים גדולים ומורכבים שעל פי רוב אין בהם מעצרים. לצד זאת, יש להתייחס גם לעובדה שחלק מהעיכובים דווקא נובע מבקשות של הצדדים הנסמכות על מורכבות התיק וגודלו. יש מקום לטענה כי קביעת בית משפט מומחה שידון בתיקים אלה יכולה להשפיע לטובה גם על העיכובים הנובעים מן הצדדים, בעקבות העובדה שבית המשפט ידע להעריך יותר טוב את הצרכים הנדרשים מתיקים מסוג זה ולא יטה לקבל טיעונים רבים בעניין זה אף אם הם מוגזמים ולא נדרשים.

 

מצ"ב המסמך עם הערות אלה כמו גם כמה הערות מינוריות נוספות.

תמר

 

 

הי,

מעבירה להתייחסותכן את הפניה המצ"ב.

עוד לא עברתי לעומק, אם אתן חושבות שכדאי להעביר לעוד מישהו ופספסתי אשמח שתכתבו לי או תעבירו אליה עם העתק אלי.

 

אשמח לרכז את ההערות כדי שנעביר התייחסות מרוכזת, מקובל שתעבירו לי הערות עד 12.8 כדי שאעביר לעמית במרוכז לפני העברה לפרקליטות?

[לחלופין אם אחרי מעבר על הדברים זה במובהק אצל מישהו מכן והיא תרכז, גם תכתבו לי].

 

תודה והמשך יום טוב,

נעה

 

 

 

 

שלום,

 

בהמשך למייל מטה משי - נבקש את הערותיכם בנוגע למסמכים המצורפים:

 

1.      רצ"ב נייר עמדה משותף לליאת ולשרון לפיו, קיים צורך דוחק בהקמת בית משפט כלכלי שיידון בתיקי מס, בתיקי הלבנת הון והחילוטים מכוחו.

רצ"ב כנספח לנייר עמדה זה, נייר עמדה קודם של מיסוי וכלכלה משנת 2017, בנוגע לצורך בהקמת בית משפט כלכלי לעבירות מס (בנייר זה, ניתן למצוא, בין היתר, הרחבה לעניין הוועדות השונות שקמו במשך השנים ועסקו בצורך בהתמקצעות הערכאות המשפטיות).

 

נייר העמדה הנוכחי מבוסס על הניסיון שנצטבר בשנים האחרונות בניהול תיקים כלכליים רבי היקף בערכאות המשפטיות, ניתוח נתוני אכיפה כלכלית  ושיחות עומק עם פרקליטים המטפלים בתיקים אלו וחלק מפרקליטי המחוז.

 

2.      הנייר רלבנטי גם בהקשר רחב יותר הנוגע ל"צווארי הבקבוק" שהתגלו בצמתים השונים של ניהול תיקי הלבנת הון (צמתים אלו מהווים את הסיבה המרכזית לפער המשמעותי בין היקף הרכוש שנתפס על ידי המשטרה לבין היקף הרכוש שהופקד בקרן החילוט. קיימות סיבות נוספות לפער זה, אך הם אינן נוגעות לעיכובים בטיפול). להלן שלושת "צווארי הבקבוק" שעולים מניתוח נתוני האכיפה הכלכלית,  המעכבים את "תרגומם" של התפיסות בתיקי הלבנת הון, להפקדות לקרן החילוט:

 

·         תיקי אכיפה כלכלית "החונים" בבית המשפט לתקופה של שנים ארוכות וטרם התקבלה בהם הכרעה (על כך בנייר העמדה המצורף למייל זה).

·         תיקי אכיפה כלכלית (שאינם תיקי מעצר),  "החונים" בפרקליטות  ושטרם הוגש בהם כתב אישום ובקשת חילוט (על כך בנייר נפרד שאוציא לך עד סוף אוגוסט)

·         רכוש רב (בעקר מקרקעין), שכבר ניתנה לגביו החלטת חילוט סופית, אך טרם מומש על ידי יחידת החילוט באפוטרופוס (האוצר ואני מתקשים להשיג מיחידה זו נתונים, ולהערכתי מדובר בעשרות מיליוני ₪ ה"חונים" ביחידת החילוט וממתינים למימוש).

שרון

 

 

בברכה,

נועה ברח"ד, עו"ד | חוליה כלכלית בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

טלפון: 02-6208174   פקס: 02-6246113

דוא"ל: noasap@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

 

 

שרון שלום

אנא בקש הערות מקמיל, מומי ועמית מררי.

לאחר מכן תכלל ההערות עם ליאת כמובן, והעבר לי נייר אחוד. אם יש מחלוקות, אנא ציינן במסמך.

אזי אעבור אני

תודה

שי

 

 

שי שלום,

 

1.      רצ"ב נייר עמדה משותף לליאת ולי לפיו, קיים צורך דוחק בהקמת בית משפט כלכלי שיידון בתיקי מס, בתיקי הלבנת הון והחילוטים מכוחו.

רצ"ב כנספח לנייר עמדה זה, נייר עמדה קודם של מיסוי וכלכלה משנת 2017, בנוגע לצורך בהקמת בית משפט כלכלי לעבירות מס (בנייר זה, ניתן למצוא, בין היתר, הרחבה לעניין הוועדות השונות שקמו במשך השנים ועסקו בצורך בהתמקצעות הערכאות המשפטיות).

 

נייר העמדה הנוכחי מבוסס על הניסיון שנצטבר בשנים האחרונות בניהול תיקים כלכליים רבי היקף בערכאות המשפטיות, ניתוח נתוני אכיפה כלכלית  ושיחות עומק עם פרקליטים המטפלים בתיקים אלו וחלק מפרקליטי המחוז.

 

2.      הנייר רלבנטי גם בהקשר רחב יותר הנוגע ל"צווארי הבקבוק" שהתגלו בצמתים השונים של ניהול תיקי הלבנת הון (צמתים אלו מהווים את הסיבה המרכזית לפער המשמעותי בין היקף הרכוש שנתפס על ידי המשטרה לבין היקף הרכוש שהופקד בקרן החילוט. קיימות סיבות נוספות לפער זה, אך הם אינן נוגעות לעיכובים בטיפול). להלן שלושת "צווארי הבקבוק" שעולים מניתוח נתוני האכיפה הכלכלית,  המעכבים את "תרגומם" של התפיסות בתיקי הלבנת הון, להפקדות לקרן החילוט:

 

·         תיקי אכיפה כלכלית "החונים" בבית המשפט לתקופה של שנים ארוכות וטרם התקבלה בהם הכרעה (על כך בנייר העמדה המצורף למייל זה).

·         תיקי אכיפה כלכלית (שאינם תיקי מעצר),  "החונים" בפרקליטות  ושטרם הוגש בהם כתב אישום ובקשת חילוט (על כך בנייר נפרד שאוציא לך עד סוף אוגוסט)

·         רכוש רב (בעקר מקרקעין), שכבר ניתנה לגביו החלטת חילוט סופית, אך טרם מומש על ידי יחידת החילוט באפוטרופוס (האוצר ואני מתקשים להשיג מיחידה זו נתונים, ולהערכתי מדובר בעשרות מיליוני ₪ ה"חונים" ביחידת החילוט וממתינים למימוש).

שרון