בוקר טוב,

 

נפעל כפי הנחיית קמיל.

 

לגבי הסיפא - דעתי ודעת אמנון היא שקיים קושי מובנה להגיש בקשה לסילוק מן הטעם שלכל נישום יש זכות להגיע לעליון בעניינו שלו ולשכנע את העליון אחרת. העליון הרי לא כבול לפסיקותיו שלו.

כמו כן, גם במקרים אחרים בהם יש פסיקות ברורות של העליון אנחנו מטפלים בתיקים וככל הידוע לי לא מגישים בקשות לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה.

 

אצלנו במחוז אנחנו לא משתמשים בכלי הזה של בקשות לסילוק אבל בהחלט אשמח לדעת באלו מחוזות כן השתמשו והחלטות בית המשפט בעניין.

 

יום טוב לכולם.

 

 

 

שלום לכולם,

 

בהתייחס להנחיות של קמיל הנראות לי ראויות ונכונות אבקש לציין כי האפשרות שצוינה בסעיף 3(א) למטה, של בירור השאלה המשפטית בדרך של סיכומים בכתב ישימה רק כאשר בית המשפט מסכים לפיצול הדיון. ככל שבית המשפט אינו מסכים לכך – וכבר היו דברים מעולם – הצעתי הינה להגיש בכל בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר עילה. במהותה, בקשה כזאת תהיה למעשה כסיכומים בכתב בשאלה המשפטית שצוינה על ידי קמיל. בדרך זו, איננו תלויים בהסכמת בית המשפט לפיצול הדיון.

 

 

 

בהמשך למייל מטה וההתייחסות שנתקבלו, להלן הנחייתי (בקשתי) בסוגיה -

 

(1)   ככלל, יש לחתור להסדרים דיוניים. אולם - לא בכל מחיר.

 

(2)   בהקשר זה אני חוזר על הכללים שהותוו למטה, ובמיוחד בהקשר של תשלום המס לאחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

מבחינתי, לא יעל על הדעת הסדר דיוני לפיו, תותנה התוצאה בעניין מסויים בפסק הדין בעליון בעניין של מיקוד מבלי לשלם את המס. בהקשר זה אני מביא בחשבון את העובדה כי עד שיינתן פסק דין בעליון צפוי לחלוף זמן ניכר.

 

(3)   שקלתי בכובד ראש את הטענה בדבר הצורך בניהול מספר הליכים במקביל על כל הטרחה הכרוכה בכך, ככל שלא נגיע להסדר.

זה אכן שיקול רציני.  

יחד עם זאת, בעניין הקונקרטי המצוי על המדוכה, נראה לי כי האיזון יכול להימצא לאו דווקא בקצוות של "הכל או לא כלום". לאמור – ניהול התיק (הכל) או השהייתו  עד העליון ללא תשלום המס (כלום).

מאחר שמדובר בראש ובראשונה בשאלה משפטית שהכרעה בה לטובתנו מייתרת את הצורך בבירור עובדתי, אזי במצב של אי הסכמה מצד הנישום להסדר הדיוני לפיו ישולם המס ואז להמתין להכרעת העליון, יש לנהל את התיק בדרך של פיצול הדיון לשניים –

(א)   בירור השאלה המשפטית על דרך סיכומים. הדבר אינו אמור להימשך זמן רב וגם הטרחה היא מוגבלת (ניתן להסתייע בסיכומים שכבר נכתבו).

(ב)    אם תוכרע באותו עניין ספציפי לטובתנו - מה טוב.

ולא - או אז אין מניעה להמתין עד ההכרעה בעליון (עם או בלי בקשה להארכת המועד להגשת בר"ע מצידנו – הכל תלוי בהסכמה; או לחילופין הגשת בר"ע ואיחודה עם הערעור).

 

(4)   אני מודע להיתכנות פסיקות סותרות בעניין – ואולי בשל כך, יהיו שיאמרו ראוי להמתין לעליון. אולם –

(א)   אני סבור בסופו של יום כי עמדתנו איתנה בשאלה זו.

(ב)    ממילא הכל יוכרע בסופו של יום על ידי העליון.

 

(5)   עוד אציין, כי בהחליטי כאמור, נדרשתי גם לעצתו הטובה של ערן רזניק, לפיה - להגיש בקשות לסילוק על הסף בתיקים האחרים שאינם מסכימים להסדר.

אף שמצאתי בה טעם רב, בסופו של יום החלטתי – גם בשים לב לכך שמדובר בהחלטה של בית המשפט המחוזי - כי השיקול של מתן לכל נישום את יומו בבית המשפט, כפי שהרשות בעצמה מבקשת לא אחת, גם כאשר ניתן פסק דין נגדה, גוברת על המשקל שיש לייחס ל"הכרעה" שניתנה בבית משפט אחר.

יחד עם זאת, מיותר לציין – את הברור מאליו, כי אין בכך כדי למנוע מלהישען בסיכומים גם על הפסיקה שניתנה בבית המשפט האחר.

 

סיכומו של דבר –

(1)   יש לחתור להסדרים דיוניים לפיהם, יושהה הטיפול עד לבית המשפט העליון, בכפוף לתשלום המס על פי השומה.

אם תתקבל בעליון עמדתנו – בכך מסתיים הטיפול.

ואם תידחה, חלילה – יתברר התיק במחוזי בשאלה העובדתית (מבחינתי תוך החזר המס).

 

(2)   ככל שאין הסכמה לכך, יש לפצל את הדיון ולדון ת חילה בשאלה המשפטית

אם תתקבל עמדתנו - ישולם המס. בהקשר זה ניתן להצטרך לערעור בעליון או להמתין לתוצאתו תוך הסכמה להחילו עליהם.

אם תדחה עמדתנו – להמתין לעליון. ואז יחול סעיף (1).

 

 

בהצלחה לכולנו.

 

 

קמיל

 

 

בברכה,

קמיל עטילה, עו"ד | מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466601/2   פקס: 02-6261884

דוא"ל: kamela@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

 

 

 

תודה על ההתייחסויות.

בלי קשר לעמדתנו לגבי הארכת המועד להגשת הערעור - דבר שהוא בבחינה, בין היתר, נוכח הטעמים הסותרים, יש לקדם במהרה הסדרים דיוניים אחידים בתיקים התלויים ועומדים – לתשומת לב המחלקה המשפטית ברשות.

 

בהקשר זה, אני מפנה אתכם למספר כללים (תובנות) שנקבעו בפורום מסים אזרחי האחרון (סעיף 9.2). ובעיקר - \

(1)     אין להסכים להשהיית הטיפול בתיק מסויים או באיחודו עד לאחר קבלת ההודעה המפרשת נימוקי הערעור וזאת כדי לוודא שמדובר בשאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות, וכן למנוע פתח למקצי שיפורים.  

(2)   אם ברור כבר בתחילת הדרך כי המתנה לסיומו של תיקי אחר, בכל מקרה לא תייתר את ניהול התיק, אין להסכים, ככלל, בנסיבות אלה, להשהיית הטיפול בתיק.

(3)   כאשר מודבר בשאלה רוחביות שתלויים ועומדים בה ערעורים במחוזות שונים, יש לחתור להגעה להסדר דומה בכל המחוזות.

(4)   ככל שיש מקום להשהיית הטיפול כדי להחיל עליו את פסק הדין שיינתן בתיק אחר, ניתן לשקול בהחלט במסגרת ההסדר הדיוני מתן אפשרות לערער על התוצאה ביחד עם הערעור על פסק הדין שניתן בתיק שנוהל.

(5)   בכל הסדר יש לתת את הדעת לשיקולי הגבייה. במקרה שהוחלט להמתין עד למתן פסק דין בתיק אחר, ברור הוא כי ההעדפה היא להחיל את פסק הדין שיינתן על המקרה הנוכחי (הרי ככלל, ולמעט מקרים מיוחדים, לשם כך נחתם הסדר). כך או אחרת, יש לקבוע כי עם מתן פסק הדין שלשמו המתיו הצדדים חלה חובה לשלם את המס גם בעניין נשא ההסדר הדיוני וזכותו של פקיד השומה לגבות את המס. אין להמתין עם גביית המס עד לפסק הדין בעליון.

 

בהקשר הספציפי של save-tax, יש להביא בחשבון כי מדובר למעשה בשתי שאלות:

(1)   שאלה משפטית (האם מדובר בחזקה חלוטה או ניתנת לסתירה.

(2)   שאלה עובדתית שהיא רלוונטית רק מקום בו נקבע כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה.

 

בהתאם לכך, יש לתת ביטוי בהסדר הדיוני לשאלות אלה. במובן זה, שיש להבהיר כי אם עמדתנו תתקבל בשאלה המשפטית – הרי תוחל הקביעה על התיק האחר (ועל כן יש לשלם את המס).

מיותר לציין, כי אין בכך כדי למנוע מהנישום בתיק האחר להגיש ערעור לעליון על פסק הדין, או לחילופין לקבוע בהסדר כי בנסיבות אלה, ככל שבית המשפט יקבע אחרת (בענייננו כי החזקה ניתנת לסתירה) – אזי יהיה מקום לאפשר ניהול התיק בשאלה השנייה (כל תיק יתנהל לבד ואין טעם לאיחוד).

 

ככלל, אני פחות אוהד להסדרים לפיהם יימחקו ההליכים ויחודשו לאחר מכן – הדבר פותח פתח למקצה שיפורים.

 

קמיל

 

 

בברכה,

קמיל עטילה, עו"ד | מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466601/2   פקס: 02-6261884

דוא"ל: kamela@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

 

 

קמיל שלום,

 

בטיפולי מספר תיקים בסוגיה הנדונה -

 

ערעור בעניין אור חי אשר התנהל לפני כבוד השופט אלטוביה - אנו ממתינים לפסק דין. הוגשו סיכומי תשובה לפני כחודש וחצי.

 

לגבי התיקים המצויים בשלב מקדמי והמיוצגים ע"י עו"ד יניב שקל - טרם נחתם הסדר דיוני - ממתינה לעמדת המחלקה המשפטית לנוסח לאחר הוספת הערותיהם.

 

יניב אמר לי שהסיבה לבקשת אורכה לערעור לעליון היא עובדת יציאתה לחופשת לידה של אחת מעורכות דינו המטפלות בסוגיה, וכן הרצון שהערעור לעליון יכלול את שני התיקים - חיפה ות"א (ככל שינתן פס"ד בקרוב). מעניין איך הסיבה משתנה בהתאם למיקום...

 

ישנו ערעור נוסף הנוהל ע"י עו"ד רמי אריה - כוונתם לנהל את התיק (הוגשו בימים אלה תצהירים מטעם המערערים) חרף פסיקת ב.ד מיקוד. למיטב ידיעתי, בשלב זה, אינם מעוניינים להסדר דיוני.

 

יפעת

 

 

 

אשמח לקבל העתק מהסדרים דיונים שנעשו בתיקי save tax'.

כן אשמח להתעדכן לגבי התיקים המתנהלים מה המועד הצפוי למתן פסק דין.

אבקש לבחון השלכה אפשרית, אם בכלל, של הבקשה לארכה בתיק מיקוד על אותם הסדרים, בטרם אסכים לה.

 

קמיל

 

 

בברכה,

קמיל עטילה, עו"ד | מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה

טלפון: 02-6466601/2   פקס: 02-6261884

דוא"ל: kamela@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

 

 

 

 

קמיל,

מצ"ב בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בתיק בעניין מיקוד (טופל בחיפה על ידי רונית ליפשיץ).

אודה לאישורך.

יניב