הי
בהמשך לדיון בפורום היום – מצ"ב הניתוח של פרוסט בקשר לתיק סקס אדיר והמצב המשפטי.. כרגע ממתין להכרעת אשרה כשתחזור מחו"ל..
אשמח לתובנות בנושא, כרגע הרוח נושבת לכיוון עבירת פרסום בלבד, שכידוע אינה עבירת מקור להלבנת הון.. (בניגוד לסרסרות או הבאת אדם)
תודה
מרדית
בברכה,
מרדית שיבאן פרקל, עו"ד | פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי)
טלפון: 03-6920452 פקס: 02-6462796
דוא"ל:
mardits@justice.gov.il
__________________________
From: Itay Frost
Sent: Monday, July 30, 2018 10:55 AM
To: Oshra Guez; Rafi Levi
Cc: Nitzan Shafir; Iris Ramati; Lilach Shalom; Mardit Sheiban; Noam Shavit; Racheli Hazan Feldman
Subject: RE: סיכום דיון - פרשנות עבירות פרסום זנות/השכרת מקום לשם זנות כעבירות סרסרות
לאשרה שלומות
בהמשך להתכתבויות בנושא, קיימנו אמש מפגש בנוכחות איריס רמתי, לילך שלום, מרדית שיבאן ואנוכי שהוקדש לסיעור מוחות בדבר אפשרות פרשנית של עבירת הפרסום / השכרת
מקום לשם זנות כעבירת סרסרות.
להלן ניתוח הנקודות שעלו והצעת הסיכום מטה.
הפרשנות שהוצעה מושתת על תנאים בה ניתן לראות במפרסם / משכיר כמי שעב ר גם עבירה של סרסרות
1.
מודעות לכך כי הכסף המתקבל הוא חלק דמי האתנן.
2.
מעורבות בקבלת האתנן.
3.
ישירות בין המפרסם או המשכיר לבין קבלת רווחי הזנות.
4.
פרנסתו העיקרית, ועדיף בלעדית, על אתנן
הקושיות :
1.
האם אנו מנועים מלייחס עבירת סרסרות לעברות פרסום/השכרה מכח היחס שבין עבירה כללית לעבירה ספציפית
מחד, נטען כי ברגע שביססנו במסגרת עבירת הפרסום וההשכרה כי מדובר בקבלת אתנן, הרי שעבירות הפרסום וההשכרה הופכות להיות עבירה ספציפית
הגוברת על העבירה הכללית.
מנגד, נטען כי נוכח תכליות השונות של העבירות – סרסרות נועדה להפליל חיים טפיליים על אתנן ואילו עבירת הפרסום וההשכרה נועדה למנוע
הגדלת הקף התופעה – ונכוח הרכיבים השונים – היסוד המרכזי של אתנן בעבירת הסרסרות אינו חלק מההתנהגות האסורה בעבירות – אין המדובר במקרה ספציפי של סרסרות.
אף שהוסכם כי התמורה באתנן אינה משחקת תפקיד ברכיבי העבירות, על פי רוב נבקש לתקוף את אלו הנוטלים חלק בתעשיית המין ושבפועל מקיימים
ומתקיימים על יסוד האתנן.
לפיכך, אף אם אין מדובר בעבירה כללית וספציפית בעולם המשפטי, מדובר ביישום עובדתי של התנהלות באתנן הנכלל בעבירת הפרסום. גם אם משפטית
אין זהות, עובדתית יש השתקפות של מתן האתנן בעבירה באופן שיקשה עד מאוד לבסס ולקדם פרשנות מבחינה זו (ראה עמדות הרמלין ובני שגיא על פה בדיונים בתיק נינה פירשט בו נבחנה התיזה ותגובת בית המשפט הייתה שלילית).
2.
האם אנו מנועים מלייחס עבירת סרסרות לעברות פרסום/השכרה מכח תכלית הפללת הסרסור (והפללה עקיפה של הזונה)
הפללת הסרסור ראתה לנגד עיניה דמות של מי שמנצל הזנה לרווחים "טפיליים".
בשים לב כי מדובר בפירסום ישיר / או השכרה של זונות, אשר את מעשיהם בחר המחוקק שלא להפליל, על פניו נראה כי פרסום והשכרה ישירה שכזו
חסרה את מימד הניצול אליה כיוון המחוקק (גם אם יש מימד של ניצול שוליות העושה).
נוסי, כי בשים לב כי הזנות כשלעצמה לא הופללה, יש לבחון בזהירות רבה כל פרשנות שעלולה לפגוע, גם אם בעקיפין, את המעשים הלא מופללים
שלה, דוגמת הפללת המפרסם מעשיה כסרסור.
3.
האם אנו מנועים מלייחס עבירת סרסרות לעברות פרסום/השכרה כי מדובר בהפללה אליה לא התכוון המחוקק
בהמשך לאמור מעלה, נראה כי אין מקום להטיל ספק כי המחוקק ראה לנגד עיניו את ההבדלים שבין הסרסור לבין אותם מפרסמים ומשכירי מקום
– הן ביסודות העבירה והן במשמעות השוני בעונשם.
עבירת הפרסום נעשתה בידיעה מוחלטת כי ניתן היה להכריז על מפרסם שכזה כסרסור, או להפליל הרכיב ההתנהגותי בפרסום על ידי התייחסות לסוגיית
האתנן והעובדה שהמחוקק בחר לייחד עבירה ללא הכללת רכיב תמורה, דהיינו במובחן מעולם הסרסרות, מחייבת הימנעות מהרחבה פרשנית בעלת השלכות חמורות.
כנגד זאת, ניתן לטעון כי בעבירת הפרסום ראה המחוקק נגד עיניו רק את המפרסמים בעמודים האחוריים ולא את מי שיהפכו את האינטרנט לאתר
שכל קיומו על פרסום זה, ונילוויו כגון צ'אט ודיונים.
אף אם אין זה ברור עד כמה לא היה מודע לתופעת הפרסום הנרחבת במבעמד התיקון הראשוני (קיום "בננה" וכד'), לא יכול להיות ספק כי השטיח
נשמט תית הטיעון נוכח תיקון 123 של ס' 205 ד', שתוקן בימים אלו ממש, המפליל ספציפית כל פרסום המציע לעיסוק בזנות.
תיקון עדכני זה, שללא ספק ראה נגד עיניו את הפעילות הפרסומית באינטרנט, בחר להבחינו מתחום האתנן והסרסרות ולא נקבע כעבירת מקור באופן
שמקשה מאוד לבוא ולטעון כי ישמש תשתית להכתמת מפרסם כ"סרסור".
4.
האם אנו מנועים מלייחס עבירת סרסרות לעברות פרסום/השכרה בשל התוצאה הפרשנית של ביצוע עבירות פרסום לעברת מקור אף
שאינה כזו
לא יכול להיות ספק כי אסור לנו ל"רבע את העיגול" בפרשנות מרחיקת לכת רק במטרה להביא לפגיעה חמורה יותר בעבריין ביצירת עבירת מקור
יש מאין ותקיפתו הכלכלית.
במנותק מכך, ובאופן משפטי נקי, חובה לקחת בחשבון כי פרשנות לפיה מפרסם הנו סרסור הופכת מבצע עבירה שאינה עבירת מקור למי שחב גם בהיבט
הכלכלי של מעשיו בבית המשפט המחוזי. עובדה זו מטילה נטל כבד על פרשנות מעין זו להיות נקיה מספקות וחפה מקשיים.
יתרה מכך, נראה כי עצם העבודה שהמחוקק הכריע כי עבירת הפרסום אינה עבירת מקור, גם בתיקון האחרון, מחדדת את מניעות הרחבת הפרשנות
לאפשרות הכלת עבירת הסרסרות במסגרת עבירת הפרסום.
5.
מניעות פרקטית - תיקים אחרונים כי יחידת הסייבר תטפל בעתיד.
העובדה כי יחידת הסייבר החלה לפעול נגד אתרים במסגרת סמכויותיה, תוביל לכך כי הלכה למעשה תיקי פרסום באינטרנט יטופלו בעתיד בידי
היחידה וכי התיקים שעל הפרק הנם האחרונים מסוגם.
עובדה זו הופכת את שאלת התועלת במהלך כה נרחב מקום בו יש כבר אמצעי תקיפה ישיר, כמו גם את שאלת האכיפה הסלקטיבית עת רק תיקים אחרונים
אלו יעלו כדי תיקי סרסרות והלבנת הון, ושוב, שאינן עבירות מקור שמטיבן וטען מחייבות תקיפה בכלים אלו.
6.
בחינת אפשרות העמדה לדין בעבירת "ניהול מקום לשם זנות"
על פניו ניתן לטעון כי הקף הפעילות האמורה מעלה עולה כדי ניהול של "מקום", נוכח ההכרעה בעבר כי אינטרנט הוא מקום.
אולם, ראשית, בניגוד להימורים שנעשו באינטרנט, מעשה הזנות (המוגדר ספציפית כיסוד מכונן לאתנן") אינו מתקיים כשלעצמו באינטרנט, ולכן
לא ניתן לקבוע כי מקום מעשה הזנות הנו באתר.
שנית, הסוגיה נידונה בעבר סביב חוק הגבלת שימוש ועמדת חיים ויסמונסקי והמשרד הייתה כי אין צורך בכלי מנהלי או בפרשנות אינטרנט למקום
נוכח סמכות סגירת האתרים שניתנה להם והיא המשמשת אכיפה ראויה.
לעומת זאת, פרשנות זו יכולה לחול ביתר קלות על משכיר מספר רב של מקומות, באשר מדובר בחריגה משכירה גרידא אל עבר ניהול ממשי של מקומות
שכל תכליתם לשם זנות.
נותיר זאת בצריך עיון.
לסיכום
נוכח כלכ האמור מעלה, עמדתם של איריס רמתי, לילך שלום ואיתי פרוסט הנה כי אף אם מבחינה משפטית ניתן היה לטעון כי מפרסם/משכיר מקום
הנם סרסורים בהתאם לכללי האצבע, הרי שהקשיים המנויים מעלה מכריעים כי מדובר בפרשנות מרחיקת לכת שלא אליה כיוון המחוקק ולוקה בסיכון של גלישה ליתר הפללה בסתירה לכוונת המחוקק ושאין זה פרקטי לפעול לקידום פרשנות כה יוצאת דופן עת העבירה מכוסה בעבירות הקיימות ובעתיד
תטופל באמצעות הורדת האתרים.
לעמדת מרדית, העובדה כי מדובר בשחקנים מרכזיים בתחום ודווקא נוכח העובדה כי לא יהיו תיקים נוספים שכאלה מחייבת גמול הולם למען יראו
ויראו וקידום פרשנות זו.
איתי פרוסט, עו"ד |
ממונה על עניינים פליליים (ראש צוות כלכלי) בפרקליטות מחוז תל-אביב פלילי
| 03-6970222 :Tel| פנימי
Fax: 03-6919108| 192
חישבו על איכות הסביבה בטרם תדפיסו מייל זה
P
הודעת דואר אלקטרוני זו והקבצים המצורפים לה נועדו באופן בלעדי לידיעתו של הנמען והם עשויים להכיל מידע סודי המוגן מכוח חוק. קריאת תוכן הודעה זו
וצרופותיה, הפצתם, שליחתם, הדפסתם ו/או כל שימוש אחר בהם וכן הסתמכות על תוכנם, על ידי אדם ו/או גוף שאינם הנמען של הודעה זו הינם אסורים בהחלט. אם קבלתם הודעה זו בטעות, אנא צרו קשר עם השולח בטלפון האמור לעיל והשמידו את ההודעה וצרופותיה ממחשבכם מבלי לעשות בהם
כל שימוש. תודה