ורד – שימי לב שנוספה פסקה 11.

 

 

 

 

 

 

 

 

מרלין שאלה לגבי המיקום הארגוני של הקרן –

היועמ"ש ימנה מנהל מיוחד לניהול הקרן "Special Master" לתקופה של שנה וחצי.

 

http://www.laht.com/article.asp?ArticleId=2435841&CategoryId=12396

אעיר כי בית משפט בספרד הורה לבצע בדיקה בחשד שהבנק ביצע עבירה של הלבנת הון תוך שהוא מסתיר את פעולותיו הבנקאיות מהאוצר הספרדי.

 

http://blogs.timesofisrael.com/stephen-flatow-and-iran/

כתבה שמצביעה על הקשר בין קורבנות פיגועי טרור בארץ להרשעה של BNP. הכתבה מסבירה שהחל וקודם כהליך פרטי שאח"כ אומץ יותר מאוחר על ידי ה-FBI.

 

https://www.washingtonpost.com/national/scrutiny-over-terrorism-funding-hampers-charitable-work-in-ravaged-countries/2017/04/18/146a585a-1305-11e7-9e4f-09aa75d3ec57_story.html?utm_term=.25f2ac08b3a8

יש לציין שמושמעת ביקורת נגד ההרשעה של ה-BNP כי היה לה אפקט מצנן שמביא לכך שכספים שאמורים להיות מעורבים לאזורים שמתנהלים בהם אירועים הומניטאריים מתעכבים.

 

 

 

החלקים שהוספתי מסומנים בירוק

 

 

היי – בהמשך לשיחה תוסיפי את המשפט על גליק שהיא ביקשה ואת הבדיקה הנוספת שהיא ביקשה על BNP  בעולם

 

 

מרלין היי

ראו באדום תוספות ושאלות שלי

האם ניתן לשוחח בטרם נשלח לנועה?

ורד

 

 

אחרי ששרון עברה על העדכון.

 

 

 

 

שלום רב,

בהמשך לבקשתם, להלן רקע עובדתי על הרשעתBNPP  בארה"ב:

1.      בקיץ 2014, נחתם הסדר טיעון בארה"ב עם בנק BNPP  - תאגיד בנקאות עולמי גדול שבסיסו ומקורו בצרפת. במסגרת ההסדר הודה הבנק בעבירות של קשירת קשר להפר את האמברגו הקבוע בחוק International Emergency Economic Powers Act" ",  וכן קשירת קשר לביצוע עבירות על חוק איסור סחר עם מדינות אויב (""The Trading with the Enemy Act). זאת, בשל העברת מיליארדי דולרים באמצעות המערכת הפיננסית האמריקאית, עבור ישויות מן המדינות סודן, איראן וקובה, מדינות המצויות תחת משטר סנקציות כלכליות מצד ארה"ב.

2.      הבנק הודה במסגרת הסדר הטיעון בעובדות הבאות, בין היתר: העברה של למעלה מ-8.8 מיליארד דולר דרך המערכת הפיננסית האמריקאית עבור ישויות הנתונות לסנקציות כלכליות, באופן מודע ומכוון, ובמשך שמונה שנים (בין השנים 2004-2012). מתוך הסכום הנ"ל, למעלה מ-4.3 מיליארד דולר מתוך הסכום הועבר לישויות אשר סומנו באופן מפורש על-ידי ממשלת ארה"ב כמוחרמות על-ידי המערכת הפיננסית האמריקאית  (Specially Designated Nationals). 

3.      יצוין, כי רוב הכסף שהועבר (כ-6.4 מיליארד דולר בין יולי 2006 עד יוני 2007), הועבר דרך ארה"ב עבור ישויות מסודן. סכום של 1.74 מיליארד הועבר עבור ישויות בקובה הנתונות לסנקציות (2004-2010). סכום של למעלה מ-650 מיליון דולר נגע לחברה הקשורה לאיראן (משנת 2006 עד לשנת 2012) (להלן: "החברה"). יצוין, כי הבנק המשיך בהעברות כספיות עבור חברה זו עד לנובמבר 2012, וזאת אף לאחר האירועים הבאים: בדצמבר 2011 בנק בריטי חסם תשלום הקשור לחברה זו והודיע על כך ל-BNPP , וכן הודיע שלא ימשיך לבצע עסקים עם החברה עקב קשריה עם איראן; בנק גרמני דחה תשלומים שהועברו על-ידי BNPP עבור החברה בשל היותה "נשלטת מאיראן" (ינואר 2012); וקצין הציות בפריז הסב את תשומת הלב של BNPP לכך שהחברה שולחת תשלומים מחשבונה בבנק לחשבון שלה בבנק הודי עם "קשרים מוכרים לאיראן" (יוני 2012).

4.      על-פי הסדר הטיעון שהתקבל על-ידי בית המשפט, BNPP נדון לתקופת תנאי של חמש שנים וכן הושת עליו סכום בגובה של 8.9736 מיליארד דולר – הכולל חילוט בגובה 8.8336 מיליארד דולר וקנס בגובה 140 מיליון דולר.

5.      בהודעה לעיתונות אודות הסדר טיעון זה, התובע המחוזי בניו יורק הבהיר כי הערך המוסף המרכזי הטמון בו הינו החשיבות בשמירה על בטחון המערכת הפיננסית אשר נתונה לסכנה כאשר משתמשים בה לביצוע עבירות פליליות. לדבריו, התיקים הדומים שניהל בהקשר זה הובילו לשינוי מהותי באופן בו כל הבנקים מבצעים את העסקים שלהם, כך שקיימת ערנות מוגברת ברחבי העולם ביחס לעבודה מול ישויות הנתונות לסנקציות כלכליות.

6.       עוד יצוין, כי הבנק הסכים לשלם עיצום כספי בגובה 508 מיליון דולר, בהליך רגולטורי, לבנק המרכזי של ארה"ב. בהליך נוסף, הבנק הסכים לשלם עיצום כספי בגובה 2.2434 מיליארד דולר לרגולטור בניו-יורק האמון על שירותים כספיים (The New York State Department of Financial Services).

7.       בהקשר זה חשוב לציין, כי להבנתנו מתנהלים כיום כשלושה הליכים אזרחיים בארה"ב נגד הבנק, בהסתמך על הסדר הטיעון שנקבע בתיק הפלילי האמור. שלושת התביעות האזרחיות הוגשו על ידי קורבנות ובני משפחותיהם של פיגועי התופת משנת 1998 נגד שגרירויות ארה"ב בטנזניה ובקניה. התיק העיקרי מבין השלושה, Owens v. Bnp , תלוי ועומד בהליך ערעור בבית המשפט הפדראלי לערעורים בוושינגטון ואילו השניים האחרים הוקפאו עד למתן הכרעה בתיק Owen.

8.       מתוך כספי החילוט הנ"ל (8.8336 מיליארד דולר) - 3.8 מיליארד דולר הושקעו בקרן הפיצויים United States Victims of State Sponsored Terrorism Fund, שהוקמה ביום 18.12.15 בחוק (42 USC § 10609), לטובת מתן פיצויים עבור אמריקאים שהינם נפגעי פעולות טרור או אנשים שנלקחו כבני ערובה בשגרירות איראן בשנת 1979. כספי הפיצויים מהקרן יוענקו לאזרחי ארה"ב שזכו בפיצויים בפס"ד חלוט נגד כל מדינה שהוכרזה כתומכת בטרור או שעוסקת במעשי טרור בינלאומיים. עד לדצמבר 2016 הוגשו 2,883 פניות לקרן לקבלת פיצויים, מתוכן מנהל הקרן אישר 2,332 פניות. נכון לתאריך 6.4.17 הוענקו 800 מיליון דולר לזכאים, זאת מתוך סכום כולל שצפוי להינתן לכלל הפניות שאושרו של 11.4 מיליארד דולר. יצוין שלא הצלחנו עד כה לאתר מידע לפיו שולמו מהקרן פיצויים לנפגעים של פעולות טרור הקשורים לכספים שהועברו על ידי בנק BNPP או לאזרחים ישראליים באופן כללי.

9.       נעיר כי בבקשתו של חבר הכנסת גליק הוא מציין כי ישנן כוונות להגיש תובענות אזרחיות מחוץ לישראל. בהקשר זה, מצאנו לנכון לציין שעל פניו ישנם שני מכשולים עיקריים לקבלת פיצויים על-ידי קורבנות טרור ישראליים: הראשון, שאין באפשרותם של ארזחים זרים לתבוע תחת ה-ATA  (Anti-Terrorism Act), אלא רק על-פי ה-ATS (Alien Tort Statute). בהקשר זה, הרי שמאז פסק הדין המפורסם בענין קיובל – הרי שתביעות לפי חוק זה כפופות למבחן ה-"touch and concern" קרי – שקיים קשר של אירוע הטרור לארה"ב (לוודא מול איתי שמדויק – לא מכיר). שנית, כפי שצוין לעיל, הקרן המדוברת ממנה ניתן לאכוף פס"ד הקובעים פיצויים -  איננה מאפשרת הענקת פיצויים למי שאינם אזרחי ארה"ב.

10.   קיובל מתייחס להליך הערעור בתיק קיובל משנת 2013 שעלה לדיון בבית המשפט העליון בארה"ב. בית המשפט הסכים לקבל את בקשת הערעור על מנת לדון בשאלה האם ניתן לתבוע תאגידים בגין הפרות של משפט בינלאומי תחת ה-ATS. עם זאת, ולמרות שזו הייתה השאלה המרכזית שהובאה לפתחו של בית המשפט העליון, במקום להכריע בה, בית המשפט צמצם את התחולה של ה-ATS ודרש כי התביעות יעמדו במבחן ה-"Touch and Concern". כלומר, שתתקיים זיקה חזקה בין האירוע בגינו מוגשת התביעה לבין ארה"ב. כתוצאה מההחלטה בקיובל 2 נדחו תיקים רבים שהיו תלויים ועומדים בערכאות שונות בארה"ב בגין העדר קשר מספק לארה"ב.

11.   גם היום מתנהלים הליכים פליליים נגד הבנק בגין הלבנת כספים. כך, ביום 4.5.17 בית המשפט העליון בספרד החליט שיש לחקור העברות כספים בין בנק BNP ל-HSBC בחשד שנעשו תוך הלבנת כספים ובתצורה של פשע מאורגן. נעיר כי לא ידוע לנו על קשר בין חקירה זו לחשדות במימון טרור.

 

במענה לשאלות לשכת פ.מ., מעבר לרקע העובדתי לעיל, נראה לנו כי נכון להביא לידיעת לשכת פ.מ. מספר אמירות מתוך פסק הדין שניתן לאחרונה בארה"ב - בעניין פרנקל נ' איראן.

מדובר בתביעה אזרחית שהוגשה בארה"ב על ידי משפחתו של נפתלי פרנקל (אזרח אמריקאי), אחד משלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בקיץ 2014. התביעה הוגשה נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, המשרד הממשלתי האיראני למידע ולביטחון (הרשות האיראנית למודיעין) והרפובליקה הערבית של סוריה. התובעים זכו בתיק במעמד צד אחד תוך שהם מצליחים לקשור את המימון והתמיכה של איראן וסוריה לחמא"ס.

פסק הדין כולל מספר אמירות חשובות, כגון:

1.      לאיראן וסוריה אחריות משפטית לחטיפה ולרצח של המנוח נפתלי פרנקל בשל התמיכה המתמשכת שלהם בחמא"ס שאפשרה לארגון לגדול ולשגשג.

2.      ניתן היה לצפות שחמא"ס ישתמש במימון, בנשקים ובאימון שאיראן וסוריה העניקו לו בכדי להוציא לפועל פעילות טרור נגד יהודים בישראל.

3.      פסק הדין קבע כי נדרשת רק הוכחה שארגון הטרור הוא שביצע את הפיגוע ושהמדינה הזרה העניקה לארגון מימון, זאת מבלי להראות את הקשר בין המימון לאירוע המסוים.

 

אני מקווה, כי הרקע הנ"ל בנוגע להליכים שנוהלו בארה"ב, יוכל לסייע בקבלת החלטה האם קיים בסיס משפטי לפתיחה בחקירה פלילית ואף הגשת כתב אישום בישראל - וככל שכן, האם מבחינת מדיניות הדבר משרת את האינטרס של ישראל. ככל שנדרש מידע נוסף ביחס להליך שנוהל בניו-יורק ו/או האם מדינות נוספות נקטו בהליכים פליליים כנגד בנק BNPP – נשמח לסייע בנושא.

מעבר לכך, אנו סבורים כי נוכח ההשלכות הפוליטיות של פתיחה בתיק כאמור כנגד בנק צרפתי, בדומה לסוגיות של אכיפה ביחס לתיקים אזרחיים המעוררים שאלות מתחום הריבון הזר, ייתכן וכדאי לערב את משרד החוץ על מנת לשמוע את עמדתו בנושא, ורשויות רלבנטיות אחרות, בטרם קבלת החלטה בעניין זה.

בברכה,

מרלין