שלום רב,

בהמשך להערות ערן ולאחר התייעצות שערכתי עם חגי מצ"ב טיוטה מתוקנת, קצרה בהרבה.

נשוחח על כך.

לנוחותכם מצ"ב בשנית גם הטיוטה הראשונה.

תודה רבה,

חוי

 

 

 

בוקר טוב לכולם,

 

עיינתי בתגובה ולהלן הערותיי:

 

1. אני סבור כי בתגובה אין אבחנה מספיקה בין שאלת הסמכות העניינית בקשר להגשת בקשת האישור כנוסחה כרגע לבין השאלה האם היא עומדת בתנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות לבירורה כתובענה ייצוגית. אלו הן שתי שאלות נפרדות ולא נכון בעיני לטעון לגביהן יחדיו במסגרת כתב טענות שנועד להתייחס לשאלת הסמכות העניינית בלבד.

 

2. במישור הסמכות עצמו יש לדעתי תחילה להעמיד את הסוגיה שבמחלוקת כפועל יוצא של הסעד המבוקש:

 

אם הסוגיה הדומיננטית שבמחלוקת הינה תקיפת המדיניות החדשה של המכס מאז 1.1.2017  כי אז תקיפת מדיניות זאת יכולה להיעשות בבג"צ כיון שהחלטה כזאת אינה נכללת בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים (לא בדקתי את כל התוספת אבל למיטב זכרוני זה כך. כמובן שיש לבדוק היטב). במקרה כזה גם אין רלוונטיות לסעיף 154 לפקודת המכס. בהקשר זה אציין שאיני סבור כי ניתן לתקוף את מדיניות המכס במסגרת המרצת פתיחה. מדובר בתקיפה ישירה של החלטה מינהלית ועל כן מקומה לטעמי בנסיבות העניין בבג"צ, כאמור לעיל.

 

אם הסוגיה הדומיננטית שבמחלוקת היא דרישה קונקרטית לחיוב במס כי אז הסמכות העניינית היא לבית המשפט האזרחי לפי שווי המס שבמחלוקת וזאת לפי האמור בסעיף 154 לפקודת המכס. בענייננו, לפי כתבי הטענות, אני מבין שדרישה כזאת לא יצאה למבקשים בבקשת האישור ועל כן ייתכן שקיים ספק באמירה שהמחלוקת היא דרישה קונקרטית לחיוב במס. יחד עם זאת, מעיון בבקשת האישור אני למד כי עילת התובענה הממשית היא מתן הצהרה על התיישנות גבייה לגבי ספינות שהגיעו למעהל מ- 7 שנים למרינות בישראל. הצהרה כזאת בעיני יכולה להיכלל בגדר סעיף 154 לפקודת המכס גם ללא הודעת חיוב קונקרטית ועל כן בירורה צריך להיות במסגרת תובענה אזרחית בבית המשפט האזרחי. בנסיבות העניין בהעדר הודעות חיוב קונקרטיות הסמכות תהא לבית המשפט המחוזי.

 

3. בכל הנוגע לתיקון בקשת האישור והוספת שני מבקשים ששילמו תחת מחאה את מיסי היבוא כי אז לכאורה יכולה בקשת האישור להיכלל בגדר פרט 11 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות.

 

יחד עם זאת, במקרה כזה, גם אם לכאורה יש סמכות עניינית לבית המשפט לעניינים מינהליים עדיין יש לבחון את התנאים הנדרשים להכרה בה וכמו שציינתי זאת כבר שאלה נפרדת.

 

אדגיש: איני משוכנע כלל כי בנסיבות אלה, הטענה כי יש למצות הליכי מס ייחודיים רלוונטית שכן סעיף 154 לפקודת המכס מפנה לבית המשפט האזרחי בכל מקרה ולא להליכים מול הטריבונל המינהלי (שלגביהם נקבעה ההלכה הפסוקה בדבר מיצוי תחילה של המסלול הייחודי בדין המס הרלוונטי). ודוק: ההפניה בסעיף 8 לטיוטה לסעיף 5ח(א) לחוק מס קנייה אינה נראית לי ממין העניין. אין לנו כאן עניין בשומה אלא בקביעת מס יבוא לפי צו תעריף המכס ובכגון דא חל סעיף 5ח (ב) לחוק מס קנייה ובחיוב במע"מ ביבוא לגביו חל סעיף 86 לחוק מע"מ.

 

 

בהצלחה

 

ערן

 

 

 

ערן רזניק, עו"ד | ממונה מסחרי פיסקאלי בפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

טלפון: 04-8633950 נייד: 050-6216463 פקס: 02-6462648

דוא"ל:  eranr@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה              

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שלום רב,

בהחלטת בית המשפט המצ"ב בית המשפט הורה לנו להתייחס לסעיף 154 לפקודה בהקשר של הסמכות.

מצ"ב התייחסות המבקשים וכן טיוטת התייחסות שלנו אותה עלינו להגיש מחר לבית המשפט עד לשעה 12:00.

טרם הגשת הבקשה לסילוק על הסף בהעדר סמכות התקיימה שיחת וועידה עם קמיל עטילה, מח' בגצים, מחלקת אזרחית (בהקשר של תובענות ייצוגיות) וייעוץ וחקיקה.

קמיל נטה לחשוב שאם היתה מוגש המרצת פתיחה יכול להיות שבית המשפט היה קונה סמכות. ייעוץ וחקיקה ובגצים נטו יותר לכיוון בגצ.

החלטנו בשלב זה לא לנקוט עמדה ולהתמקד בכך שהתובענה אינה מתאימה להידון כתובענה ייצוגית וממילא גם בית המשפט המנהלי נעדר סמכות עניינית לדון, שכן, זו אינה עונה על הגדרת סעיף 2 לתוספת השלישית לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.

אני חושבת שלקראת הדיון הקבוע ליום ראשון צריך לחדד שתי נקודות:

א.       נושא הסמכות – אני חושבת שבית המשפט ירצה לשמוע את עמדתנו בשאלת התאמת התובענה להמרצת פתיחה.

ב.       נושא הפעלת סעיף 40 לפקודת הנמלים מכוח בו כלל לא הוצאה הודעת חיוב.

 

בתודה מראש ונשתמע,

חוי

 

 

 

היי חוי

 

השופט דורות ביקש לדעת מה סמכות ביהמ"ש בנוגע לסעיף 154 .

 

בגדול ,ורד כהן כתבה שלא חייבים להגיש תובענה לפי 154 ואפשר גם לפי סעיף 6 לחוק מסים עקיפים.

 

 

 

לטעמי, בכל מקרה ( אם לפי 154 או 6 למסים עקיפים) , הדרך אינה בדרך של תובענה ייצוגית.

 

גם כשיש 60 תובעים בתיק של רכב בייבוא אישי מוגשת התביעה (לבית משפט אזרחי לפי הסכום) כתביעה אזרחית. ראה תיק הרשקוביץ ואח' שהוגש למחוזי במרכז על ידי השופט דורות בעצמו ( כשהיה עו"ד).

 

הלכת נעמה נסייר נ' עיריית נצרת מתייחסת להחלטת עירייה אשר חוסה תחת חוק בתי המשפט המנהליים

 

בכל מצב, חוק בתי המשפט המנהליים לא מאפשר הגשת עתירה נגד המכס ( למעט רק בתיקים מסוימים הקשורים להחלטות לפי חוק סוכני המכס) ולכן צריך להגיש תביעה רגילה בבית משפט  אזרחי לפי סכום התביעה.

 

 

 

לעניין הטענה של ורד כהן כאילו התובע יכול לבחור אם להשתמש בסעיף 154 או בסעיף 6 , אנו לא מסכימים עם הטענה.

 

צריך להבחין בין שני מקרים ( לעניין הבחנה זו ראי עמ' 182 בספר של דורות):

 

א.       מי שכבר שילם מס לאחר דרישת המכס או מרצונו שילם כשהגיע לישראל ומצא לאחר התשלום כי יש טעות וחויב ביתר , אז יוכל לתבוע לפי סעיף 6 לחוק מסים עקיפים. בקטגוריה זו יכולים להימצא שני התובעים החדשים שנוספו ( תובע 3 +תובע 4) ואשר לטענתם שילמו ביתר. לא מספיק לטעון ואף להוכיח כי שולמו המסים ביתר אלא שצריך להגיש תובענה תוך חמש שנים מיום התשלום ובלבד שכתב כי התשלום הוא תחת מחאה. במקרה שלפנינו לדעתי לא שולמו תחת מחאה ואף לא הביעו מחאתם בדרך אחרת עד כה.

ב.       המקרה מהסוג השני הוא : מי שלא שילם עד כה בכלל ואף עדיין לא הומצאה לו הודעת חיוב. במקרה כזה על התובעים 1+ 2 להמתין עד הוצאת חיוב ( אם כך יוחלט!!) ורק אז להחליט אם ישלמו ויתבעו לפי 154 תחת מחאה . תביעתם של תובעים 1+2 ( ואולי יש אחרים כדוגמתם) נולדה טרם זמנה. יתכן שרשות המסים תבחן את נסיבות המקרה שלהם ותחליט שלא לחייב , או שתחליט לחייב. עדיין מוקדם לדעת.

 

לעניין הקבוצה השנייה המכס עיכב את יציאת היאכטות מישראל עד בדיקת החבות וגובהה. כאמור, עדיין לא הוצאו דרישות חוב. ואולם הוצע לבעלי היאכטות להפקיד ערבות עד בירור העניין או תשלום המס ( במקרה שיש חבות וידוע גובה המס) על מנת שנוכל לאפשר יציאת היאכטות .

 

יש לציין כי בשלב ראשון לא ניתן להוציא הודעת חיוב שכן לכל יאכטה נסיבות משלה ( זמני כניסה לישראל , לבדוק אם אכן מדובר בתייר לגיטימי או לא וכו') .

כמו כן, בשלב הראשוני לא ניתן לדעת מה גובה החוב שכן הוא נגזרת של ערך היאכטה. לפיכך יש להגיש מסמכים לגבי ערך היאכטה ולעיתים אנו מזמנים גם שמאי בנוסף.

לכן , הוצאת הודעת חיוב לוקחת זמן, לדעתנו סביר.

 

יש לזכור כי מבחינת אפשרויות גביית מס יש כאן בעיה למכס. הרבה מהיאכטות רשומות על שם חברה זרה שכל התאגדותה בחו"ל ( בד"כ במקלטי מס למיניהם : גיברלטר , איי התעלה וכו') ודגלה זר , ובהרבה מקרים היאכטה היא הנכס היחידי של החברה הזרה ואין לחברה כל פעילות עסקית . כלומר, החברה הוקמה לצורך החזקת היאכטה כאשר במקרים רבים בעלי המניות בחברה הזרה הם ישראלים.

 

אם נאפשר ליאכטה לצאת ללא ערבות ( סעיף 31 לפקודת המכס מאפשר הבטחת הכנסות המדינה על ידי לקיחת ערבות) הרי שיש סיכוי גבוה שלא נראה את היאכטה שנית ולא נוכל לגבות את המסים בגינה.

במקרים רבים היאכטה היא היא הנכס היחידי ממנו נוכל להיפרע.

 

לכן, לא תלוש מן המציאות להציע בשלב זה ערבות.

 

אנחנו לא מכריחים להפקיד ערבות אלא מציעים זאת כאופציה עד סיום הבירור.

 

אלון

 

 

 

אלון ודני שלום,

מצ"ב ההתייחסות לסעיף 154 לפקודה.

בברכה,

חוי

 

 

 

עו"ד חוי טוקר, שלום רב

 

מצ"ב התייחסות המבקשים לסעיף 154 לפקודת המכס שהוגשה הבוקר לבית המשפט.

לתגובתכם עד ליום 22.5.17 בשעה 12:00

 

כמו כן, אודה לך אם תיצרי קשר איתי בהקדם האפשרי על מנת להגיע להבנות בנוגע לכלי שיט הצריכים לצאת מחר ביום רביעי וחמישי.

 

כלי שיט מספר רישוי: 73172 – צריך לצאת מחר

- צריך  לצאת ביום רביעיDL7694AKכלי שיט מספר רישוי :

-       - צריך לצאת ביום חמישיDL2106Wכלי שיט מספר רישוי:

 

תודה

בברכה,

עו"ד ורד כהן

09-7407225