שלום לילך ודנה,

 

בהמשך לפגישתנו, להלן עמדתי העדכנית בתמצית, אשמח לפרט ולהרחיב אם יהיה צורך –

 

היוזמה לתיקון החקיקה נולדה להבנתי מתופעות שבהן נתקלה רשות האכיפה והגביה, ובפרט ההוצל"פ, במסגרתן הועברו לה כספים במסגרת מילוי תפקידה ומאפייני העברתם העלו חשש משמעותי להלבנת הון. למרות זאת, בשל סעיף הסודיות הכלול בחוק ההוצאה לפועל, היתה מנועה מערכת ההוצל"פ להעביר את המידע לרשלא"ה, ונראה היה שנדרש תיקון חקיקה על מנת להתגבר על סעיף הסודיות בחוק ההוצלפ.

במסגרת הפניה לקראת הישיבה שהתקיימה בעניין, עמדת רשלא"ה היתה כי יש מקום לפתוח את התיקון כך שיחול גם על גופים ציבוריים אחרים.

 

לעניין הדוגמאות שהובאו – הצורך בהעברת מידע במקרים המתאימים ממערכת ההוצל"פ, ומרשות האכיפה והגביה (ככל שאכן התברר שגם זו מקבלת תשלומים שמאפייניהם דומים) – לא היתה מחלוקת ביחס לצורך בהעברת המידע ובגיבוש תיקון חקיקה שיאפשר אותה, במקרים המתאימים.

 

אשר להרחבת תיקון החקיקה כך שיחול על כלל הגופים הציבוריים, בדרך של הכללת מנגנון תוספת – אני רואה קושי בשילוב מנגנון פתוח מעין זה יחד עם פסקת 'התגברות' על כל הוראת סודיות באשר היא ("על אף האמור בכל דין"), ולהלן אפרט –

 

בכל הנוגע להעברת מידע מגופים ציבוריים לרשלא"ה, כזכור, בעבר היותר רחוק, התפיסה כאן היתה שחוק איסור הלבנת הון אינו עוסק בהעברת מידע מגופים ציבוריים לרשלא"ה, ובמסגרת אחד התיקונים לחוק נעשה ניסיון לשלב בו הוראה סגורה הכוללת רשימת גופים ציבוריים שיכולים להעביר לרשות מידע מסוגים מסוימים. בסופו של יום הוראה זו לא שולבה בתיקון החקיקה.

בהמשך התקבלה התפיסה שבהתאם לדין הקיים, רשאית רשלא"ה לקבל מידע מגופים ציבוריים אחרים בהתאם להוראות ההסדר הכללי הכלול בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, ושאין לפרש את הוראות חוק איסור הלבנת הון כיוצרות הסדר שלילי לעניין זה.

לפיכך להבנתי, בהתאם למצב המשפטי הקיים, בכל הנוגע לכל גוף ציבורי שהחקיקה המסדירה את פעילותו אינה כוללת הוראת סודיות פרטנית – אין מניעה להעברת מידע אישי ממנו לרשות איסור הלבנת הון, כל עוד ההעברה עומדת כמובן בתנאי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות והוסדרה באמצעות הפרוצדורה הקבועה בתקנות מכוחו.

 

בכל הנוגע לגופים ציבוריים שחלה לגביהם הוראת סודיות פרטנית – אכן הוראות חוק הגנת הפרטיות לא יאפשרו את העברת המידע מהם לגוף ציבורי אחר, וככל שנמצא שיש בכך צורך, אכן נדרש תיקון חקיקה כדי לאפשר זאת. יחד עם זאת, לעניין טיבו של תיקון חקיקה מסוג זה – בעיני חשוב שיתגבר ספציפית על סעיפי הסודיות של גופים מסוימים, ולא נכון לפתוח פתח שיאפשר התגברות על סעיפי סודיות שנקבעו בחקיקה ראשית, בדרך של חקיקת משנה – תיקון תוספת – בלבד.

 

סעיפי סודיות אינם נכללים בכל חקיקה כדרך שבשגרה, אלא נוספים לה במקרים שבהם רואה המחוקק צורך מיוחד בהגנה על מידע שנאסף. זאת, בדרך כלל לאור רגישות המידע, סמכויות מיוחדות שבהן נעשה שימוש כדי לאספו, ותכלית ייחודית וחשובה שלשמה נאסף. כשם שהחוק כולל הוראה מיוחדת לעניין העברת מידע מרשות המסים, כך יש מקום להוסיף ולנהוג בעיני ביחס לגופים ציבוריים אחרים שהמחוקק מצא לנכון לכלול לגביהם חובת סודיות פרטנית בחקיקה.

כאמור לעיל – לעניין גופים ציבוריים אחרים שלא חלה עליהם חובת סודיות פרטנית, על פניו לא רואה במצב הקיים מניעה למסירת המידע במקרים המתאימים העונים על תנאי החוק. ככל שרוצים לגבי גופים מסוג זה להבנות מנגנון של תוספת והוראות פרטניות שינחו את הגופים באילו נסיבות עליהם להעביר לרשלא"ה מידע על כספים שהועברו להם במסגרת מילוי תפקידם – כלומר ליצור מנגנון פרטני שיתגבר על הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות הכלליות – אני לא רואה מניעה, בהנחה כמובן שהמנגנון שיגובש יהיה מידתי כשלעצמו.

 

[במישור התהליכי – אשמח אם תוכלו להבהיר לשותפים האחרים לתהליך – רשלאה, הוצלפ – איפה עומד העניין. נראה מהתכתובות שיש בזה צורך, ואני בינתים לא החצנתי את העמדה העדכנית].

 

תודה,

צילי

 

 

 

הי,

 

דיברנו על כך שאחזור לעמדתי הראשונית, ובכל הנוגע לגופים שהחקיקה המסדירה שלהם כוללת חובת סודיות פרטנית – אתמוך בתיקון נקודתי המתייחס אליהם, ואתנגד לתיקון פתוח בתוספת, הכולל את הביטוי 'על אף האמור בכל דין'. אעביר לכן עמדה כתובה.

 

במקביל אמרנו שתבחנו את הנוסח לגבי מידע 'המעלה חשש להלבנת הון או מימון טרור', ואיפה מתייחסים לכך שהתקנות יכללו הכוונה מהם מאפייני התשלומים / העברות שמעוררים חשש כזה.

 

תודה,

צילי