ביום 19.4.17 קיבל בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים באופן חלקי את עתירת האגודה לזכויות האזרח נגד רשות מקרקעי ישראל בעניין שיווק דירות לציבור דתי לאומי בלבד. בעתירה נטען כי על רמ"י לפעול נגד שיווק שביצעה חברת "באמונה" בקריית גת לציבור הדתי לאומי בלבד. בעתירה נטען כי שיווק כזה מנוגד לסעיף איסור ההפליה שקיים במכרז הבניה בו זכתה החברה, וכי חובתה של הרשות להבטיח שיווק שוויוני של המקרקעין. החברה טענה כי שיווק לציבור הדתי לאומי בלבד הוא לגיטימי בשל הזכות לתרבות, הזכות להתאגדות והזכות לחיי קהילה וכי זכותה להקים שכונה דתית. האגודה טענה כי ההכרה בזכות של מיעוט תרבותי להתבדלות מרחבית היא מצומצמת למקרים קיצוניים וכי רצונה של החברה להתבדל מתוך רצון בשכונה הומוגנית אינו יכול לגבור על הזכות לשוויון בנגישות למקרקעין, ושאין לו הצדקה במרחב העירוני והוא אף עומד בסתירה לאינטרס הציבורי למנוע הפרדה והתבדלות במגורים.

לאחר הגשת העתירה הודיעה החברה כי תמכור דירות לכל המעוניין "לפנים משורת הדין", והוסיפה בשולי המודעות ובאותיות קטנות כי השיווק מיועד לכלל הציבור. אך החברה המשיכה לשווק את הפרויקט בפרסומים המדגישים את היותה של השכונה מיועדת לציבור הדתי לאומי ובפועל נמכרו מספר קטן ביותר של דירות לרוכשים שאינם מגדירים עצמם דתיים לאומיים.

רמ"י הודיעה כי מדובר בסוגיה רוחבית שנמצאת בדיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה ולא הוכרעה ולכן עמדה על מחיקת העתירה, וזאת אף שהעתירה הייתה תלויה ועומדת זמן ממושך בלי שנתקבלה הכרעה ברשות בתלונה.

בית המשפט (השופטת נאוה בן אור) פסק כי משנקבע במכרז מפורשות, כי "המציע מתחייב להימנע מלנקוט אפליה פסולה בעת שיווק יחידות דיור", לא רשאית הייתה החברה לשווק דירות לבני הציבור הדתי-לאומי בלבד. לכן פסק בית המשפט כי יש ליתן פס"ד דין הצהרתי לפיו על החברה לשווק את הדירות לכל דורש.

לשאלת פרסום השכונה כשכונה דתית פסק בית המשפט כי העתירה מוקדמת, שכן לפי הצהרת המדינה נערך דיון בהובלת היועץ המשפטי לממשלה בשאלה האם לכלול הוראות מפורשות בעניין אופן הפרסום במכרזי רמ"י, וכי במכרז לא נכללה הוראה מפורשת בנושא אופן פרסום הפרויקט.

במהלך ההתדיינות הוטל על באמונה קנס בשל סרטון שיווקי שפרסמה, שבו הוצגו דמויות של שכנים מזרחים, בצורה סטריאוטיפית, והמסר שעולה ממנו הוא ששכנים כאלו לא יהיו בפרויקט. על סרטון זו הוטל קנס על החברה, הגם שהחברה טענה כי לא הפלתה בפועל מזרחים. בית המשפט פסק כי מעבר לקנס שכבר הוטל אין מקום להטיל על החברה קנס נוסף.

בנוסף חויבה החברה בתשלום הוצאות לטובת האגודה לזכויות האזרח בשיעור של 10,000 ₪.

עו"ד גיל גן-מור כתב את העתירה.

פסק הדין: http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2017/04/atira-minhalit-5950-12-15-karmey-gat-psaq-din.pdf

כל מסמכי ההתדיינות: http://www.acri.org.il/he/36336