היי יאיר,

 

בהמשך לבקשתך להעביר לפני הישיבה עמדות בשאלות שהועלו, להלן התייחסותנו הראשונית במישור הפלילי.

אציין כי התייחסות זו טרם אושרה על ידי עמית ונרצה לשמוע בישיבה גם את העמדות האחרות כמובן לשם גיבוש העמדה הסופית.

 

מבוא – עבירות הפרסום

ההליך דנן אמנם מתרכז בעוולה אזרחית ולא בדין הפלילי, אולם הפרשנות שעשויה להגזר ממנו היא בבחינת קל וחומר לסוגיות משיקות הקשורות בפרסום בתחום הפלילי.

המונח פרסום רלוונטי גם לחקיקה נוספת מעבר לחוק איסור לשון הרע, ולמשל מוגדר המונח בסעיף 34כד לחוק העונשין.

 

הגדרת פרסום בחוק איסור לשון הרע:

 (א)  פרסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

 (ב)  רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1)   אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2)   אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

 

לעומת זאת, הגדרת פרסום בסעיף 34כד לחוק העונשין:

"פרסום" - כתב, דבר דפוס, חומר מחשב, או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשוים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו;

 "פרסם" –

(1)   בדברים שבעל פה - להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב;

(2)   בפרסום שאינו דברים שבעל פה - להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו  בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב;

"ציבור" - לרבות כל חלק ממנו העלול להיפגע מהתנהגות שעליה מדובר בהקשרו של מונח זה;

 

עבירות פליליות על פרסומים אסורים מצויות הן בחוק העונשין (לדוגמא: פרסום הסתה לגזענות ולאלימות, פרסום תועבה, פרסום מודעות זנות, פרסום פרטי נפגע עבירת מין) והן בחוקים אחרים  (לדוגמא: פרסום הסתה לטרור לפי חוק המאבק בטרור, פרסומים אסורים לפי חוק הגנת הפרטיות, פרסום תמונות וסרטונים מיניים לפי החוק למניעת הטרדה מינית, איסורי פרסום בחוק בתי המשפט ובחוק הנוער, פרסומים אסורים לפי תקנות ההגנה).

משכך, להחלטה כיצד לראות פעולות שיתוף שונות שהרשתות החברתיות השונות מאפשרות, יש השלכה לכלל עבירות הפרסום, זאת במיוחד נוכח ההגדרה הרחבה בחוק איסור לשון הרע.

 

לטעמנו, המענה לשאלות שמובאות לדיון צריך לקחת בחשבון את השלכות הרוחב לגבי עבירות הפרסום השונות. כך למשל, יש לתת את הדעת לשאלה האם שיתוף סרטון מיני בלא הסכמתו של אדם הוא עבירה של הטרדה מינית, האם סימון לייק על פוסט שמעודד טרור הוא פרסום אסור? שאלות מורכבות נוספות קשורות לשאלת התגובה לפוסט המהווה פרסום אסור וכיצד הן עונות על יסודות העבירה.

 

התייחסותנו לשאלות שהועלו

 

1.      האם סימון "לייק" לפוסט המהווה לשון הרע ברשת הפייסבוק הנו בגדר "פרסום לשון הרע"?

מקובלת עלינו ההבחנה שנעשתה על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות כי פעולה של "לייק" שונה מפעולות אחרות בכך שהלוחץ על כפתור ה"לייק" אינו בהכרח מתכוון להביא לפרסום, אלא הפרסום הוא פועל יוצא של אלגוריתמים שונים שמופעלים על ידי פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם.

באופן דומה, למשל , ניתן לחשוב גם על כניסה לאתרי אינטרנט כמי שמעלה אותם בדירוג החיפוש ב"גוגל", אולם ברור שאין בכך כוונה לפרסום של אתרים אלה, והוא פועל יוצא של פעולת הכניסה.

במצבים אלו, לדעתנו, אין בפעולה כדי להוות פרסום, כיוון שהפרסום הוא אגבי והוא תוצאה שאינה מתחייבת מעצם הפעולה (כי אם מההגדרות שנבחרו על ידי ספק התוכן).

 

יחד עם זאת, יש לזכור שסוגים דומים של פעולות שאינן מתכוונות להוביל לפרסום, עשויות להוות פרסום בפני עצמן ככל שהן מכילות תכנים נוספים וחדשים. למשל, תגובה לפרסום של אדם אחר, עשויה להוות פרסום מחודש בהתאם לתוכנה הקונקרטי.

 

2.      האם "שיתוף" פוסט המהווה לשון הרע ברשת הפייסבוק הנו בגדר "פרסום לשון הרע"?

לעומת שימוש ב"לייק" , שיתוף נועד לשם פרסום הפוסט, ומכאן שלא מדובר בפועל יוצא אגב פעולה אחרת, אלא פעולה מכוונת וידועה מראש להפצה.

לטעמנו, מצב זה עונה להגדרת "פרסום" הן בחוק איסור לשון הרע, והן להגדרה המצומצמת יותר בחוק העונשין (לפי סעיף 34כד).

הדבר נכון לדעתנו  גם ביחס לעבירות פליליות אחרות הקשורות בפרסום, ולמשל: מקום בו אדם משתף סרטון מיני ללא הסכמה, או למשל, משתף פרסום מסית לטרור או לגזענות, ניתן יהיה לראות בו כמפרסם.

 

יצוין, בשתי הנחיות התייחסה הפרקליטות ליסוד ה"פרסום": הנחיית פרקליט המדינה מס 2.22 פרסום, החזקה וצריכה של חומר תועבה ובו דמותו של קטין וכן בהנחיה בנושא יישום החוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 10), התשע"ד-2013 בפרקליטות המדינה, של המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים).

בהנחיות אלו פורש המונח "פרסום" באופן אשר כולל אף העברה לאדם אחד (למשל, באמצעות שליחה בדוא"ל או בווטסאפ), ככל שהחשוד היה מודע לכך שמקבל הפרסום עשוי להפיצו הלאה לאנשים נוספים. זאת, כיוון שניתן לראות בחשוד כמי שאחראי, למעשה, להעברת הפרסום לקבוצת אנשים, ולא רק לאדם שאליו העביר את הפרסום באופן ישיר.

קל וחומר, ניתן לראות באדם מפרסם כאמור אם הפיץ פרסום כאמור באמצעות "share" לקהל רחב של אנשים בפייסבוק.

ככל שפסק הדין יקבע פרשנות אחרת, יהיה בכך כדי לפגוע בפרשנויות מקובלות אלו ביחס ל"פרסום", הן ביחס לעבירה הפלילית של לשון הרע, וחמור מכך גם ביחס לעבירות פליליות אחרות הקשורות בפרסום (בעניינן מדובר אף בהגדרה מצמצמת יותר בחוק העונשין).

 

מובן, כי מעבר לשאלת הפרסום, כשאלה נפרדת יש לבחון ביחס למשתף האם מתקיימות הגנות (ולמשל, האם ידע כי הפרסום אינו אמת, האם היה מודע לכך שמדובר בפרסום שהוא לשון הרע, האם הוסיף כיתוב שמשנה את מטרת הפוסט...ועוד). שאלות אלה - במישור הפלילי - יבחנו באופן נפרד משאלת היסוד העובדתי של הפרסום.

 

3.      האם נכונה קביעתו של בימ"ש השלום לפיה חוק איסור לשון הרע אינו מקנה כלים להגביל את חופש הביטוי של המשתמשים ברשת הפייסבוק, והאם בנסיבות ההליך דנן מתקיים החריג של "פגיעה משמעותית, חד משמעית ובלתי מוצדקת" שצוין ע"י בימ"ש השלום כמצדיק הטלת אחריות על הנתבעים כמי שפרסמו לשון הרע?

 

ראשית, לטעמנו בית המשפט לא הציף את השאלה האם חוק איסור לשון הרע חל על רשתות חברתיות. כאשר אדם מפרסם פוסט בפייסבוק, מצייץ בטוויטר או מפרסם תמונה באינסטגרם מוסכם על הכל, ובית המשפט לא חלק על כך, כי מדובר בפרסום. בית המשפט העלה את השאלה האם מצבים שלטעמו אינם נכללים בפרסום, כגון שיתוף וחיבוב, עשויים במצבים מסויימים וחמורים להוות פרסום.

 

נראה כי בית המשפט בנושא זה מנסה להמשיך את הקו הפרשני של בית המשפט העליון בקשר לפרשנות העבירה של העלבת עובד ציבור. בית המשפט העליון בשני פסקי דין מנחים בתחום קבע מבחנים פסיקתיים לצמצום העבירה של העלבת עובד ציבור עקב פגיעתה בחופש הביטוי, וביניהם מבחן הסתברותי של וודאות קרובה לפגיעה בערך המוגן. בתיק הנוכחי הציע בית המשפט מבחן כדלקמן:

 

"ייתכן ועד לתיקון החוק, ככל שהמחוקק יעשה כן, הפתרון לאותם מקרים קשים וחריגים אלו, תוך ניסיון להפחית עוצמת פגיעתם בנפגע, נעשה שימוש במבחן הסתברותי, כאשר נטיל אחריות על נתבע שבחר ללחוץ על כפתור הלייק או לשתף סטטוס (שאותו הוא לא כתב), וזאת מקום שאותו סטטוס פוגע בנפגע פגיעה משמעותית, חד משמעית ובלתי מוצדקת." (פסקה 76 לפסק הדין).

 

מבחן זה לטעמנו רלוונטי לא לשאלת הפרסום, כי אם לשאלה האם אכן מדובר בלשון הרע.

מבחן הסתברותי קיים היום בעבירות ההסתה לאלימות ולטרור ובפרשנות של הפסיקה לעבירה של העלבת עובד ציבור. גם במקרים אלו המבחן ההסתברותי אינו קשור לעצם הפרסום. שאלת הפרסום צריכה להיות שאלה אובייקטיבית וברורה – האם פעולה מסוימת מהווה פרסום אם לאו, על פי הגדרת המונח.

 

עוד יצוין בהקשר זה, כי בית המשפט מתייחס לסעיפים 11 ו-12 בחוק לשון הרע העוסקים באחריות בשל פרסום באמצעי תקשורת של מדפיס ומפיץ, כדוגמא לכך שהמחוקק סבר שיש שמקום להקים בעניינם אחריות ברורה ומפורשת.

ואולם, במישור הפלילי, מדובר בסעיפים מיושנים, אשר מטילים לעיתים אחריות שילוחית ובחקיקה עדכנית אינם מופיעים. כיום, לגישתנו אין צורך בסעיף כאמור וברור כי ניתן להעמיד לדין למשל בית דפוס בו הודפס הפרסום, מכח דיני השותפות – ולמשל, ביצוע בצוותא, סיוע וכיו"ב – ככל שהיו מודעים לאופי הפרסום. כך גם באינטרנט, ככל שאדם שותף לפרסום כאמור או סייע בהפצתו, לגישתנו ניתן יהיה להעמידו לדין, ואין צורך בהתייחסות מפורשת בחוק לאפשרויות טכנולוגיות אלו.

 

בנסיבות התיק הנוכחי לטעמנו מדובר בפרסום.

בית המשפט ניתח את הפרסומים וקבע שהם מהווים לשון הרע. ניתן אולי לחלוק על מסקנה זו שמדובר בלשון הרע, ולהשתמש במסגרת זו במבחן ההסתברותי שהציע בית המשפט כדי לצמצמם את הפגיעה בחופש הביטוי. כמו כן, ניתן היה לבחון את ההגנות הרלוונטיות במקרה זה, למשל ההגנה של עניין ציבורי. עם זאת, מאחר שנושאים אלו לא הוצפו להתייחסות היועץ, יש לבחון בישיבה את השאלה האם יש מקום להידרש לנושאים אלו.

 

בברכה,

לילך ודנה

 

דנה רוטשילד, עו"ד

ייעוץ וחקיקה (פלילי)

טל: 02-6466306, 054-7561123

 

 

 

מכתב את גאל ודנה

 

 

חיים,

 

תודה רבה על הנייר המפורט.

 

רז

 

 

שלום רב,

 

קבלו נא מסמך רקע של יחידתנו, שנקווה ויהיה לעזר.

המסמך סוקר ומפלח את הפעולות השונות שניתן לבצע ביחס לתוכן המפורסם ברשתות חברתיות השונות. בסוף חלק זה הצענו חלוקה לשלושה סוגים של תכנים (פרסום ממש, פרטי ממש, וקטגוריית הביניים שמצריכה בחינה מעמיקה וליבון).

כמו כן, קיבצנו כמה התייחסויות בפסקי-דין בדין הזר שהתייחסו לנושאים קרובים (חלק זה לא נותן תמונה מלאה של המצב המשפטי בעולם בסוגייה).

 

בישיבה הקרובה לא אנכח, ושירי רום תייצג את יחידתנו.

 

תודה לעמוס המתמחה ולשירי על הכנת המסמך.

 

בברכה, חיים

 

 

שלום לכולם,

 

בהמשך להחלטת היועץ על התייצבות בהליך, אנו מבקשים לגבש את הצוות שיפעל לגיבוש העמדה ולבקש את עמדותיכם בנושא בנוגע לשאלות העומדות על הפרק.

 

כזכור, בית המשפט המחוזי ביקש את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ביחס לסוגיות הבאות:

1. האם סימון "לייק" לפוסט המהווה לשון הרע ברשת הפייסבוק הנו בגדר "פרסום לשון הרע"?

2. האם "שיתוף" פוסט המהווה לשון הרע ברשת הפייסבוק הנו בגדר "פרסום לשון הרע"?

3. האם נכונה קביעתו של בימ"ש השלום לפיה חוק איסור לשון הרע אינו מקנה כלים להגביל את חופש הביטוי של המשתמשים ברשת הפייסבוק, והאם בנסיבות ההליך דנן מתקיים החריג של "פגיעה משמעותית, חד משמעית ובלתי מוצדקת" שצוין ע"י בימ"ש השלום כמצדיק הטלת אחריות על הנתבעים כמי שפרסמו לשון הרע?

 

החלטת היועץ היא כי העמדה תעסוק בכל סוגי הפעולות ברשת האינטרנט הדומות לאלו הנדונות בהליך דנן. במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה נערך מיפוי ראשוני של הפעולות העיקריות ברשתות החברתיות המרכזיות (רצ"ב טיוטה ראשונית של המסמך). מן המיפוי הראשוני עולה כי ניתן לחלק את כלל הפעולות הרלוונטיות לשלושה סוגים עיקריים –

 

1. פעולות אשר מהוות, הן בפועל והן מבחינת כוונת המשתמש, העברה או חשיפה של הפרסום לשני משתמשים או יותר, בדומה לפעולת ה"שיתוף" ברשת הפייסבוק שנדונה בהליך דנן (לרבות "ציוץ חוזר" ברשת הטוויטר, שליחת הודעה לקבוצה מרובת משתמשים ברשת הפייסבוק או הווטסאפ וכיו"ב).

2. פעולות אשר מהוות בפועל העברה או חשיפה של הפרסום לשני משתמשים או יותר, אך מבחינת כוונת המשתמש אין בהן בהכרח כוונה לפרסום, בדומה לפעולת ה"לייק" ברשת הפייסבוק שנדונה בהליך (לרבות הוספת רגש מסוגים שונים ברשת הפייסבוק, "לייק" ברשת הטוויטר וכיו"ב).

3. פעולות שאינן מביאות להעברה או חשיפה של הפרסום לשני משתמשים או יותר (כגון הודעה פרטית ברשתות השונות, "לייק" ברשת היוטיוב וכיו"ב).

 

לקראת ישיבה שתתקיים בנושא לקראת סוף חודש יולי, ולשם הכנת מצע לדיון, נבקש את חוות דעתכם בנוגע לשאלות האמורות ולחלוקה המוצעת כאן בין סוגי הפעולות השונים.

 

כמו כן נבקש לדעת האם יש נושאים והתייחסויות נוספות שאתם סבורים שצריכים להיות כלולים בעמדה כפי שתוצג על ידי היועץ.

 

ייעוץ וחקיקה (אזרחי) – תמר קלהורה

ייעוץ וחקיקה (ציבורי-חוקתי) – אייל זנדברג

ייעוץ וחקיקה (פלילי) – נועה, אנא הודיעי מי מטעמכם יהיה מעורב בגיבוש העמדה

פרקליטות – בתיאום עם לשכת המשנה לפמ (עניינים אזרחיים) – חיים ויסמונסקי, שלומי אברמזון, שרון מן אוריין, עדי בן דוד ואביחי כהנא.

 

בברכה,

 

 

 

יאיר גרדין, עו"ד

ייעוץ וחקיקה (ניהול ותפקידים מיוחדים)

משרד המשפטים

02-6466069

052-6071595

 

 

 

 

 

מוסיף להתכתבות את יאיר שמלווה את הנושא מטעמנו.

 

בהמשך היום נעביר מייל לגבי המתווה לטיפול בנושא, נבקש התייחסויות מאת כלל הגורמים הנוגעים בדבר, ונקבע ישיבה בנושא אצל רז.

 

בברכה,

 

נדים

 

שלום לכולם,

 

מעדכנת שבהמשך לבקשת הארכה שהוגשה בהליך שבנושא ניתנה החלטה, לפיה יש להגיש את העמדה עד לסוף חודש ספטמבר 2018 ודיון נקבע ליום 24.10.18.

 

בברכה,

 

עדי

 

 

רז ואורית שלום,

 

היועץ המשפטי לממשלה עיין במזכריהם של אבי ואורית והחליט להתייצב להליך שבנדון.

היועץ החליט, כי העמדה שתוגש מטעמו תעסוק גם בכל יתר סוגי הפעולות ברשת האינטרנט, הדומות לזו שמתעוררת בהליך דנן (כמפורט במזכרה של אורית).

 

רז – לבקשת היועץ, אנא גבש את הרכב הצוות שיפעל לשם הבאת עמדה מוצעת לאישור היועץ.

 

אביחי כ. ועדי – מצ"ב הודעת התייצבות חתומה להליך על ידי היועץ המשפטי לממשלה ונוסח מאושר להגשה של בקשת הארכה (120 יום).

 

תודה,

רועי.

 

 

 

 

רועי הי,

בהמשך לשיחתנו,

 

מאחר שהיועץ מעוניין באופן עקרוני בהגשת עמדה רחבה ככל שניתן, מצ"ב טיוטת בקשת ארכה לצורך הקמת צוות שבהתאם להמלצותיו תיכתב העמדה.

 

נכון להיום הגשת עמדה קבועה ליום 25.6 ודיון בהליך ל- 10.7- מכיוון שנדרשת ארכה משמעותית אנו מבקשים להקדים ולהגיש הבקשה- ככל שניתן.

 

תודה, אביחי

 

 

אבי שלום,

 

בענין ההליך שבכותרת, מצ"ב מזכרה של אורית קוטב ליועץ המשפטי לממשלה.

 

 

תודה, אביחי

 

 

בברכה,

אביחי כהנא, עו"ד | לשכת המשנה לפרקליט המדינה (אזרחי)

טלפון: 02-6466081 פקס: 02-6462789

__________________________

פרקליטות המדינה

 

 

 

please consider the environment before printing this email P