שלום רב,
בהמשך לשיחת הועידה מיום 1.5.17, רצ"ב ריכוז של עיקרי הנקודות שהועלו בעמדות שהוגשו לבית המשפט העליון בתיק הבנק הערבי במטרה לתמוך בעמדה המבקשת מבית המשפט העליון לעיין מחדש
בתיק. עמדות ידיד בית המשפט הוגשו על ידי:
1.
פרופסורים להיסטוריה משפטית – וויליאם ר. קסטו, מרטין ס. פלהארטי, סטאנלי נ. כץ, סמואל מוין ואן-מרי סלאוטר.
2.
פרופסורים למשפט בינלאומי – חוזה י. אלוורז, דוגלאס קאסל, גאבור רונה, לילה סאדת, דוד י. שפר, דינה ל. שלטון, בת' סטפנס,
בת' ואן שק ודוד ווייסברודט.
3.
סנטור שלדון וויטהאוס.
4.
ג'ק בלום ו-Alpha Capital
Holdings.
להזכירכם כי ביום
3.4.2017 הסכים בית המשפט לעיין מחדש בתיק.
כמו כן, רצ"ב עתירה לבג"ץ - 9722/16 רינה אריאל נ' שר האוצר - שהוזכרה בשיחה בענין הבנקים הקורספונדנטים.
בעתירה זו מבקשים העותרים שבית המשפט יורה למשיבים (שר האוצר ומשרד האוצר) להימנע
ממתן התחייבות לשיפוי המשיבים 4-3 (בנק הפועלים ובנק דיסקונט) או ממתן התחייבות להגן עליהם במידה ואלה יתבעו או יועמדו לדין בגין מימון טרור, וזאת עקב המשך קשריהם העסקיים עם בנקים ברשות הפלסטינית.
בברכה,
טליה
From: Marlene Mazel
Sent: Thursday, April 27, 2017 3:00 PM
To: Yael Weiner; Itai Apter; Nurit Inbal; Kaplan Tamar (tkaplan@mfa.gov.il); FW-GilA; Tal Werner Kling
Cc: Vered Shpilman; Talya Schein
Subject: FW: העבר: טיוטה: הבנק הערבי - הגשת עמדת ידיד בית משפט
שלום וברכה,
בהמשך למייל מטה בעניין תיק הבנק הערבי, אבקש לעדכנכם כי התקיימה פגישה ביום ראשון האחרון 23.4.17 עם עו"ד גבריאל מירון, גב' נחמה אלון ועו"ד גיל ממן בו
ביקשו שמדינת ישראל תגיש עמדת ידיד בית משפט בהליך בעליון. במהלך הפגישה הם העבירו אלינו בקשה מסודרת בכתב לקבלת העמדה (רצ"ב "בקשה מחודשת").
כאמור במייל מטה, השאלה שגודרה ותידון בבית המשפט העליון (רצ"ב) הינה –
Whether the Alien Tort Statute, 28 U.S.C. § 1350, categorically forecloses corporate liability?
לדעת התובעים, המצב המשפטי העמום שנותר לאחר פס"ד קיובל 2 מוביל לכך שהיום ארגוני טרור עשויים להיחשב כחסינים מאחריות למן הרגע בו יתאגדו. השאלה שתידון נועדה להסיר את המכשול המדובר ובהצטרף
עם ההכרעה המשפטית הקיימת בתיק ביחס לקורבנות שתבעו על בסיס ה-ATA
(כפי שמפורט במייל מטה) יאפשר את הזכייה של קורבנות הטרור הישראליים בתביעה.
הם מבקשים שמדינת ישראל תגיש עמדה לפיה, תחת המשפט הבינלאומי תאגידים מחויבים שלא לבצע פעולות של מימון טרור.
בבקשתם הם מציינים שלישראל ישנו אינטרס להיענות בחיוב לבקשתם הואיל והמצב המשפטי הנוכחי מאפשר לתאגידים לקבל חסינות מביצוע פשעי מלחמה, זאת בייחוד בהתחשב באיומי הטרור שישראל מטרה להם ובמספר
הקורבנות הישראלי הגבוה שלא יזכו לסעד.
להזכירכם, בעבר התקבלה בקשה דומה (רצ"ב הבקשה מיום 6.7.16) להגיש עמדת ידיד בית משפט בהליך זה - אשר הוחלט לדחותה.
החלטה זו התקבלה לאחר היוועצות עם משרד החוץ, המל"ל ועם משרד עו"ד בארה"ב והתבססה, בין היתר, על השיקולים הבאים:
1.
הדבר עשוי להיתפס כהתערבות בענייני פנים מדינתיים של ארה"ב.
2.
הרחבת האחריות לפני חוק ה-ATS
עלולה להגדיל את הסיכון לתביעות משפטיות בארה"ב ביחס לעסקים הפועלים בישראל.
3.
הגשת העמדה עלולה ליצור אנטגוניזם מול הקהילה העסקית בארה"ב.
אנו סבורים, כי גם הפעם, על פניו, מדובר בעמדה בעייתית וההתערבות בהליך אינה משרתת את האינטרסים של מדינת ישראל.
ברצוננו, נוכח לוחות הזמנים בתיק, להשיב לעו"ד מירון עד סוף השבוע הבא.
לפיכך, נבקש לקבוע שיחת ועידה לתחילת שבוע הבא
על מנת לקבל החלטה ולגבש מענה בנושא.
בברכה,
מרלין
From: Marlene Mazel
Sent: Wednesday, April 26, 2017 4:08 PM
To: DSIA-all; Adi marom; Alon Morash; Assaf Radzyner; Avraham Dell; Ayelet Levin; Cedric Yehuda Sabbah; Chana Leib; Dafna Dror; Dana Ben yehuda; Dana Daybog; Danielle Marx; David Chriki; Eden Lapidor; Emily Cooper; Gal Cohen; Galit Raguan; Gilad noam;
Hadass Pinchuk; Hila Echerman; Hila Kugler-Ramot; Hila Tene-Gilad; Hila Zur; Ifat Taraboulos; Itai Apter; Katia Litvak; Maayan Chen; Marlene Mazel; Nayreen Fanous; Nir Deutsch; Noa Bar Shalev; Noa Schreuer; Nurit Inbal; Olga Frishman; Olga Poltesky; Rafael
Eliahu Reuben; Roni Admon; Roy Ariav; Roy Schondorf; Shani lee Fisher; Sharon Gefen; Shimrit Orgad; Shir Amiel; Shira Palti; Tal Gottstein; Tal Werner Kling; Talya Hartman; Talya Schein; Tomer Amar; Tomer Haramaty; Vered Shpilman; Wesam Khair; Yael Naggan;
Yael Weiner; Yuval Aqua; danielg@pmo.gov.il; DSIA-Praklitim;
eran51@idf.gov.il; Galit Greenberg; FW-GilA; Hila Tene-Gilad; Marlene Mazel; FW-RephaelB; FW-ShoshiR; Talya Schein; Vered Shpilman; Yitzchak Blum; Yuval Kaplinsky; abenariFW; Itai Apter;
בן וולהאוס; Gil Limon;
גילי מהולל; FW-HosheaG;
נועם נוימן; Nurit Inbal; FW-RamR;
שרה וייס-מאודי
Subject: הבנק הערבי - בית המשפט הסכים לדון
שלום וברכה,
ברצוננו לעדכנכם שבית המשפט העליון בארצות הברית הסכים, ב-3.4.2017, לשמוע את התיק ג'סנר נ' הבנק הערבי (להלן "הבנק הערבי"). להלן נסקור את ההתפתחויות הקודמות בתיק ונפרט רקע
קצר להחלטה זו שחיברה עו"ד אולגה פרישמן.
בתיק זה כ-6000 אזרחים לא אמריקאים שנפצעו בפיגועים תובעים בארצות הברית את הבנק הערבי בגין סיוע לטרור וזאת מכיוון שלטענתם הבנק העביר ביודעין כספים לפעילי טרור, כולל למשפחות
של מחבלים מתאבדים. התביעה מבוססת על "חוק הנזיקין לזרים" (להלן "ATS")
המאפשר לאנשים שאינם אזרחי ארצות הברית לתבוע בנזיקין בבית המשפט בארצות הברית בגין הפרות של נורמות של משפט בינלאומי שבוצעו מחוץ לשטח ארצות הברית. חשוב לציין שעל בסיס עובדות זהות, אזרחי ארצות הברית שהיו קורבנות של אותן הפיגועים ניצחו בתביעה נגד הבנק הערבי על
בסיס חוק אחר ((Anti-Terrorism Act
(ATA)).
בתיק הנוכחי, התביעה נגד הבנק הערבי נדחתה על ידי ה-second circuit
מכיוון שלפי פרשנות ה-circuit
לא ניתן לתבוע תאגידים על פי ה-ATS
וזאת לאור ההחלטתו של בית משפט זה בתיק קיובל והחלטתו של בית המשפט העליון בתיק קיובל 2 (תיאור הרקע המשפטי יופיע מטה). ההתפתחות החדשה היא שבית המשפט העליון בארצות הברית הסכים, ב-3.4.2017, לשמוע את התיק על מנת להכריע בשאלה "האם ניתן לתבוע תאגידים על הפרות של נורמות
של משפט בינלאומי?". לנוחותכם, מצ"ב ההחלטה.
לנוחותכם, להלן רקע קצר בנושא:
"חוק הנזיקין לזרים" מאפשר לאנשים שאינם אזרחי ארה"ב לתבוע בנזיקין בגין הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי. למרות שהחוק חוקק כבר ב-1789, השימוש המהותי בו החל בשנות ה-80 של המאה
העשרים. אבן הדרך בנושא הייתה פסק הדין בעניין פילרטיגה בשנת 1980, תביעה של משפחתו של נער מפרגוואי נגד שוטר מפרגוואי אשר עינה את הנער למוות. פסק הדין פתח את הדלת לתביעות אזרחיות-נזיקיות בארה"ב בגין הפרות של משפט בינלאומי שהתרחשו מחוץ לאדמת ארה"ב על ידי אנשים
אשר אינם אזרחי ארה"ב בכך שהוא אפשר את קבלת התביעה ואף פסק פיצויים למשפחתו של הנער. אפשרות תביעה זו זכתה לתשומת לב רבה, הספרות האקדמית אף התייחסה לאפשרות תביעה זו כמודל אלטרנטיבי למשפט הבינלאומי הפלילי וככלי להעצמת הקורבנות.
בשנת 2013 בית המשפט העליון האמריקאי דן בתיק קיובל (להלן "קיובל 2") שהיה ערעור על הכרעה בעניין ב-second
circuit
(להלן "קיובל"). מראש, בית המשפט הסכים לקבל את בקשת הערעור על מנת לדון בשאלה האם ניתן לתבוע תאגידים בגין הפרות של משפט בינלאומי תחת "חוק הנזיקין לזרים" וזאת מכיוון שערכאות שונות בארצות הברית נחלקו בדעתם בסוגיה ולאור החלטתו של ה-second
circuit כי לא ניתן לתבוע תאגידים.
גורמים רבים הגישו עמדת ידיד בית המשפט בנושא בתיק קיובל 2, בינם גם מדינות הולנד ואנגליה אשר טענו שאין לאפשר תביעות נגד תאגידים מכיוון שעל פי המשפט הבינלאומי תאגידים
אינם ישויות בעלות אחריות משפטית עצמאית תחת המשפט הבינלאומי. עם זאת, למרות שזו הייתה השאלה המרכזית שהובאה לפתחו, בית המשפט העליון לא הכריע בצורה ברורה לגבי האפשרות להגיש תביעה כנגד תאגידים על בסיס ה-ATS.
בית המשפט צמצם את התחולה של "חוק הנזיקין לזרים" ודרש כי התביעות יעמדו במבחן ה-Touch and Concern.
כלומר, שתתקיים זיקה חזקה בין האירוע בגינו מוגשת התביעה לבין ארה"ב. כתוצאה מההחלטה בקיובל 2 נדחו תיקים רבים שהיו תלויים ועומדים בערכאות שונות בארה"ב בגין העדר קשר מספק לארה"ב. במקביל, בתי המשפט נחלקו בסוגיה האם פסק דין קיובל 2 אפשר להמשיך לתבוע תאגידים על בסיס
ה-ATS.
כאשר ה- second circuit
קבע (בהמשך להחלטתו בפסק הדין המקורי – קיובל) שבית המשפט העליון לא הפך את הקביעה בקיובל לפיה לא ניתן לתבוע תאגידים ואילו 3 בתי משפט אחרים אפשרו לתבוע תאגידים מכיוון שלפי הבנתם מבחן ה-touch
and concern מאפשר לתבוע תאגידים במקרים שהתנאים של המבחן מתקיימים.
חשוב לציין שמאז ההחלטה בקיובל 2 בית המשפט העליון סירב לשמוע תיקים אחרים שעסקו בסוגיה ושההחלטה לשמוע את עניין הבנק הערבי היא מפתיעה לאור כך וכן לאור הסוגיה הרגישה בה התיק
עוסק.
התאריך בו ידון הערעור צפוי להיקבע לקראת פתיחת שנת המשפט הבאה. ניתן לעקוב אחרי התפתחויות בתיק ולקרוא את כל המסמכים שהוגשו (בקשות המבקשים והמשיבים וכן מספר עמדות ידיד בית
המשפט) ב- Scotusblog
בכתובת: http://www.scotusblog.com/case-files/cases/jesner-v-arab-bank-plc/
בברכה,
מרלין
|
מרלין מזל, עו"ד |
|
המחלקה לתפקידים מיוחדים
(בין-לאומי) |
|
פרקליטות המדינה |
|
משרד המשפטים |
|
משרד: 03
763 4286 | נייד: 050
621 7692 |
|
פקס: 02
646 7799 |