חברים היי
מצ"ב פס"ד ביהמ"ש המחוזי בב"ש, בערעור ב"סבב שני", של נאשם שבצע עבירות אלימות
חמורות כנגד בת זוגו וחברתה, בעוד מכהן כסגן ראש עיריית ב"ש וכחבר מועצה (ועו"ד במקצועו), במסגרתו נדחה ערעור הנאשם על
השתת הקלון.
עפ"י עובדות כ"א המתוקן,
המערער אחז בשערות ראשה של בת זוגו ומשך אותה בחוזקה, תוך כדי שהוא מגדף אותה. משניסתה חברתה, שנכחה במקום, לסייע לה, המערער בתגובה דחף אותה, הפילה לאמבטיה, חנק אותה והחל מכה בה בכל חלקי גופו ובאגרופיו. בהמשך, משניסתה לקום, המשיך לדחוף ולתקוף אותה, הצמידה לקיר,
וסטר לה. נגרמו לה סימנים אומים ל צווארה ונפיחות באפה ובפניה.
הסדר הטיעון גובש בין התביעות המשטרתיות שניהלו את התיק לבין המערער היה פתוח.
ההסדר
לא כלל שום תובנה או תשומה לעניין הקלון בהעדר ידיעה על האפשרות המשפטית הזו.
ב"סבב הראשון", ביהמ"ש נמנע מהרשעת הנאשם.
בערעור המדינה על ההחלטה שלא להרשיע, מצאנו לנכון לבקש להשית על המערער קלון
לאור הוראות סעיף 120 לפקודת העיריות (תוך שהבהרנו בגילוי לב שהתביעות לא היו מודעות לקיומו של קלון בעניינם של אנשי ציבור).
בשנת 2016, קיבל ביהמ"ש המחוזי את ערעור המדינה (מצ"ב), הורה על הרשעת הנאשם,
והחזיר את הדיון לביהמ"ש השלום לגזירת העונש, לרבות דיון בשאלת הקלון.
ב"סבב השני", השית ביהמ"ש השלום על הנאשם מע"ת, פיצוי בסך 45,000 ש"ח ושל"צ.
כמו כן הושת קלון.
היום, קיבל ביהמ"ש המחוזי בב"ש את עמדת המדינה על כלל נדבכיה,
דחה את ערעור הנאשם על הקלון (ואת הטענה כי הסדר הטיעון כלל מראש הסכמה לאי השתת קלון),
כמו גם את בקשתו להורות על דלתיים סגורות ואיסור פרסום ההחלטה (משהבחנתי במהלך הדיון, על צד המחשב של ביהמ"ש שהפרוטוקול המתגבש נושא בטעות לוגו של "דלתיים סגורות").
לעניין מהות הסדר הטיעון,
קבע ביהמ"ש שאין זה משנה אם המדינה לא טענה לקלון, שכן סעיף 120 לפקודת העיריות נוקט בלשון ברורה "יקבע ביהמ"ש". כך שאפילו אם ביהמ"ש קמא לא דן בסוגיית הקלון, רשאי ביהמ"ש שלערעור לדון בסוגיה כפי שטענה המדינה בערעור בסבב הקודם.
לעניין השתת הקלון,
הדגיש ביהמ"ש המחוזי את חומרת העבירות שבצע המשיב, שלרוב מסתיימות בהשתת מאסרים בפועל. כך שחסד רב נעשה עם הנאשם בסטייה מרמת ענישה כך שאפילו לא הושתו ע"ש, כביהמ"ש שום לקח בחשבון את כל מה שאפשר היה לקחת לזכות המערער. לעניין הקלון נקבע כדלקמן:
"אלימות ובמיוחד אלימות כמתואר בכתב האישום המתוקן ובנסיבות
שתוארו בכתב האישום המתוקן, יש עמה קלון, ואיש ציבור הנוהג כך לא יכול ולא רשאי לצפות שבית משפט ייקבע אחרת. מכל אדם מצופה שלא ינהג באלימות כלפי בני משפחתו וכלפי אחרים, מאיש ציבור בנוסף לאמור, מצופה שישמש דוגמה לציבור, ממנו יראו וכך יעשו. בית המשפט חייב להוקיע
התנהגות אלימה וחייב לכך שבעתיים שעה מדובר באיש ציבור".
לעניין בקשת הנאשם / מערער לסגור את הדלתיים
(עיקר הדיון הסוער והממושך היום נגע לטענה זו), קיבל ביהמ"ש את עמדתנו לכשל הלוגי בבקשת הנאשם, כך שבעוד שמותר להשית קלון, מה נפקא מינה אם ייאסר פרסומו? לפיכך,
הותר הפרסום, לרבות שמו ותפקידו של הנאשם.
כמו כן, ובהתאם להוראות סעיף 120 לפקודת העיריות, הורה ביהמ"ש למזכירות ביהמ"ש
להעביר את פסק הדין לעיריית ב"ש (עודכנו גם ע"י הפרקליטות) מולשר הפנים.
תודה לעו"ד שגיא אבינעים מתביעות נגב, לשלום שיפר שסייע לי לגבש את ערעור המדינה
בסבב הקודם ואת הטיעון היום בעניין הקלון, ולוואדים על הסיוע בהכנת הפסיקה לתיק.
** קורבנות העבירה עודכנו בדבר תוצאות הפס"ד.
לשימושכם,
תהילה גלנטה
-----Original Message-----
From: Vita Zak
Sent: Wednesday, July 18, 2018 3:17 PM
To: Tehila Galenta
Subject: FW: