בבסיסה של פרשה זו ניצב סיפור פשוט: יזם מקרקעין ביקש לקדם ולאשר פרויקט נדל"ן עתיר ממדים בו טמונים אינטרסים כלכליים עצומים. הוא פנה ל"מתווך", המקורב ליעקב אפרתי, מנהל מינהל
מקרקעי ישראל (להלן: "אפרתי" ו"ממ"י" או "המינהל", בהתאמה) באותה עת, ושילם לו, עפ"י המוסכם ביניהם, סכומי עתק- 1.3 מיליון ₪.
טענת המערערים היא, כי מדובר בפעילות עסקית לגיטימית - העסקת "מאכער", אחד מיני אחרים, לשם קידום ענייניו וזירוז אישורו של הפרויקט. טענה זו של המערערים נדחתה על ידי בית המשפט
קמא. נקבע כי מנסיבות ההתקשרות בין היזם למתווך ומהותה, עולה כי מדובר בקשר מושחת ופסול.
לעניין אחריותם של המערערים לביצוע עבירת שוחד בפרשה זו, הגיע בית המשפט קמא
לשתי מסקנות מצטברות. האחת - ועל סמך הראיות שהונחו בפניו, קבע בית המשפט קמא, כי העברת הכספים למתווך אך בשל קשריו עם מנהל המינהל, ועל מנת להשיג באמצעותו 'מידע פנים' – משכללת ומקימה את עבירת השוחד, לפי סעיף 295(ב) לחוק העונשין.
השנייה – ולאחר בחינת 'זירת המחלוקת', כמו גם בחינת שאלת מהות ה'שירות' שנטען כי ניתן על ידי המתווך - נקבע, כי העברת הכספים למתווך בוצעה על מנת שזה יעביר טובות הנאה כספיות למנהל המינהל. זה מצדו התבקש בתמורה לסייע בזירוז, קידום ואישור פרויקט הנדל"ן. בכך
התקיימו גם יסודותיה של עבירת השוחד לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין.
ירון גולומב, עו"ד | ממונה (ראש צוות) בפרקליטות מחוז תל
אביב | מיסוי וכלכלה
טלפון:
073-3736053
פקס: 03-5163093
דוא"ל:
yarong@justice.gov.il
__________________________