שלום וברכה,
לפני מספר ימים פורסם ברשומות תיקון חקיקה, במסגרתו הורחבו סמכויות בית המשפט להטיל מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה.
מדובר בתיקון שחשוב במיוחד שפרקליטים פליליים יהיו מודעים לו.
מדובר בתיקון לחוק המגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה. כזכור, חוק זה מאפשר לבית המשפט לקבוע מגבלות על עבריין מין, לאחר גזר הדין או לאחר שחרורו מן המאסר, ולקבוע
שהעבריין לא יגור, ילמד או יעבוד, בסביבת מגוריו, לימודיו או עבודתו של נפגע העבירה. החוק נועד למנוע נזק נפשי לנפגע, אשר עשוי להתרחש בשל מפגש תדיר ברחוב עם עבריין המין שחזר לסביבתו הקרובה של הנפגע. החוק חריג יחסית בנוף המקובל, בשל העובדה שהוא אינו מניח מסוכנות
של עבריין המין לנפגע, אלא שהוא נועד למנוע כאמור נזק נפשי מפני מפגש בין הצדדים. חריגותו של החוק מחייבת זהירות בהפעלתו ובפרשנותו, וכן מצדיקה בחינת האיזונים הנוגעים לכל מקרה קונקרטי אשר מובא לדיון.
תיקון החקיקה כולל שני תיקונים מרכזיים:
(1)
הגדרת עבריין מין- עד היום, החוק הסמיך את בית המשפט לקבוע מגבלות שיחולו על עבריין
מין, רק אם העבריין היה בגיר במועד ביצוע העבירה. עד כה החוק לא חל כלל על מי שהיה קטין במועד ביצוע העבירה.
לאחר התיקון, הורחבה הגדרת "עבריין מין", ומעתה נכלל בה גם מי שהיה קטין במועד ביצוע העבירה,
ובלבד שהוטל עליו עונש מאסר בפועל, ולאחר שחרורו מלאו לו 19 שנים. החוק מוסיף וקובע, כי
בבואו של בית המשפט להטיל מגבלות על מי שהיה קטין במועד ביצוע העבירה, "יימנע ככל האפשר, מפגיעה בצרכים הייחודיים הנוגעים לשיקומו".
הגדרה זו לקוחה מחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, ואנחנו מצאנו שהיא יכולה להתאים לחוק זה. הכוונה הייתה, להסמיך את בית המשפט להטיל מגבלות על עבריין מין, גם במצבים
בהם הנאשם היה קטין במועד ביצוע העבירה, אך באיזונים המוצעים; אם הושת על העבריין עונש מאסר בפועל ולאחר שחרורו מן המאסר מלאו לו 19 שנים לפחות, יש להניח כי העבירה שבוצעה הייתה חמורה מאוד, וכן כי האפיק השיקומי לא היה הנתיב בו בחר בית המשפט (שאז למשל היה נמנע מהרשעה,
או מסתפק בשל"צ). הצורך בהרחבת התחולה של החוק, עלה גם מנפגעי עבירה קטינים ובני משפחותיהם. פעמים רבות, כאשר מדובר בנאשם קטין, גם נפגע העבירה הוא קטין, במיוחד בעבירות מין. נפגעים אלה, חשו חסרי אונים, מול מציאות שחייבה אותם להעתיק את מקום מגוריהם, כדי להתרחק מעבריין
המין שחזר לסביבתם. ההרחבה האמורה מספקת מענה מסוים למצבים אלה, אשר ברור כי הוא אינו מענה מלא, וחשוב להבהיר כי הייתה מחשבה מאחורי הדברים. אמנם, חוק המגבלות שם את הדגש על מצבו הנפשי של הנפגע העבירה, ואיננו מיועד לבחון את מצבו של הנאשם, ואולם, כאשר מדובר במי שביצע
את העבירה בהיותו קטין, שיקולי השיקום והסיבות לביצוע העבירה, משנים את פניהם וכן את משקלם בתוך התמונה כולה. מסיבה זו, גם הוספה הוראה מיוחדת הנוגעת לשיקול הדעת של בית המשפט.
(2)
שחרור ממעון נעול- כפי שהוצג לעיל, הורחבה תחולת החוק במצבים מסוימים, גם למי שהיה
קטין במועד ביצוע העבירה. על פי נתונים שהוצגו, ישנם מקרים ספורים ביותר, בהם נדון קטין למאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, ומשוחרר כשמלאו לו 19 שנים לפחות. נטען כי תיקון כאמור, שלא יתייחס לאופן המאסר, יהווה קבוצה ריקה של אנשים. בנוסף, הקושי בחזרתו של עבריין המין
לסביבת נפגע העבירה, מבחינת מצבו הנפשי של הנפגע, מתקיים במידה שווה כאשר ההרחקה היא במאסר בפועל, וכאשר ההרחקה היא בשל שהייה במעון נעול. בהתאם, תוקן החוק גם בעניין זה, ומעתה יחול החוק גם על עבריין מין שהיה קטין במועד ביצוע העבירה,
אשר נדון לעונש מאסר במעון נעול, ושוחרר לאחר שמלאו לו 19 שנים.
חשוב ביותר לשים לב, כי
החוק יחול רק על מי שנדון למעון נעול כדרכי ענישה, דהיינו לפי סעיף 25(א)(1) או (2) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971,
ולא יחול על מי שנדון למעון נעול כדרכי טיפול (צו מבחן לפי סעיף 25ב). אמנם, מבחינתו של הנפגע אין הבדל בין דרכי הרחקתו של העבריין כאמור, ואולם, כאשר הדרך שנבחרה על ידי בית המשפט היא באופן מובהק דרך השיקום, דהיינו שהמעון הנעול הוטל במסגרת צו מבחן
ללא הרשעה, סברנו שלא נכון לאפשר את הרחקתו של העבריין המשוחרר מסביבתו הטבעית, דווקא בתום ההליך השיקומי. ההליך על פי חוק המגבלות, איננו נועד ואף אינו מאפשר, שימוש בתסקיר שירות מבחן אודות הנאשם, ובחינה כאמור של שיקומו של הנאשם, חורגת מדלת אמותיו ברמה העקרונית.
גם מסיבה זו, חשוב לגדר את סמכות בית המשפט בעניין רגיש זה, אשר מאפשר הטלת מגבלות על אדם שסיים לרצות את עונשו על פי פסק הדין.
במהלך הדיונים המקדימים (והסוערים) על הצעת החוק, סייעו רבות בחשיבה, נתונים, עצות וניסיון מה"שטח", חברינו מהפרקליטות- דפנה פינקלשטיין, ליזו וולפוס, דפנה וכניש ואורן
פז. תודה גדולה לכם. מייעוץ וחקיקה ליוו את התיקון בגלגוליו השונים, גם לילך וגנר, יפעת רווה, שושי סומך ומיכל גולד.
שימו לב גם, כי לנפגעי עבירה ניתן סיוע משפטי מאת הסיוע המשפטי בהליכים לפי חוק זה, גם ללא בחינת זכאות כלכלית. חשוב להפנות את הנפגעים לקבלת הסיוע לצורך מיצוי זכויותיהם
במקומות המתאימים.
תיקון מורכב, שפוגש נקודות איזון עדינות, אך נדמה לי שתוצאתו טובה. מצורף התיקון לעיונכם.
ליאנה
ליאנה בלומנפלד-מגד, עו"ד
אשכול פשיעה חמורה
יעוץ וחקיקה (משפט פלילי)
טל: 02-6466299, פקס.: 02-6467080