לגבי הנושא של הלבנת הון – בזמנו הוצע לקבוע חובות הנוגעות להלבנת הון על יועצי מס, במסגרת הצעת החוק הממשלתית לקביעת חובות כאמור על בעלי מקצוע שונים. הכנסת לא קידמה את החלת החובות על יועצי מס אלא רק על עורכי דין ורואי חשבון.

הטלת משטר הלבנת הון על בעלי מקצוע אינו דבר שיכול להיעשות כלאחר יד, זהו הליך ממושך שאף דורש RIA.

לא כל כך הבנתי את הקשר בין רישום מקוון של חברה לבין חובות מתחום הלבנת הון הכוללים הכרת הלקוח, שמירת מסמכים, בדיקה מול רשימת מוכרזי טרור ובקרה שוטפת על פעילותו (לרואי חשבון אין חובת דיווח על עסקאות חשודות לרשות לאיסור הלבנת הון).

 

 

שלום לכולכן,

לפני מספר חודשים פנתה לשכת יועצי המס אל רשות התאגידים בבקשה להסמיך יועצי מס לרשום חברות בדומה לסמכות שניתנה לאחרונה לרואי חשבון. בהמשך לכך, התקיימה ברשות התאגידים ישיבה עם הלשכה בה הציגו את עמדתם  ואת הצורך בהסמכה כאמור. לאחר הישיבה, התקיים ביום 1 באוגוסט 2018 דיון פנימי בנוכחות מר אייל גלובוס, הגב' סיגל עתיר- גולן הגב' יפית בבילה שמר ואני. מצ"ב סיכום הדיון.

יש להבהיר בעניין זה כי כיום ניתן הן לרשום חברה והן להגיש דיווחים לרשות התאגידים באופן מקוון. כיום, הגשת דיווחים באופן מקוון יכול להיעשות גם על ידי יועצי מס (וכן על ידי כל אדם אחר) לאחר הגשת טופס מוסמך לדווח (לפי הנהלים הפנימיים של רשות התאגידים טופס מוסמך לדווח המוגש באופן ידני חייב חתימה על תצהיר בעוד טופס מוסמך לדווח המוגש באופן מקוון  אני חייב בתצהיר אלא רק באימות חתימה על ידי רואי חשבון או עורך דין) ולכן בקשת הלשכה נוגעת לרישום חברה בלבד באופן מקוון.

חשוב להדגיש בעניין זה כי גם כיום רישום חברה באופן מקוון מצריך אישור חתימה על תצהיר בפני עו"ד וכעת אין נכונות לבטל דרישה זאת ולכן בקשת לשכת יועצי המס מצטמצמת להיבט הטכני של רישום החברה באופן מקוון.

תפקידם של יועצי מס מוגדר בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, תשס"ה-2005. לפי סעיף 9א לחוק:

"יועץ מס מייצג רשאי לתת אישור בדבר נתונים שעליהם התבסס בדיווח שהגיש או שבכוונתו להגיש לרשות מס או למוסד לביטוח לאומי במסגרת פעולת הייצוג שלו כיועץ מס מייצג"

פרק ה' לחוק עניינו אתיקה מקצועית, ועדת משמעת ואמצעי משמעת. מנתונים חלקיים שהתבקשו מלשכת יועצי המס על ידי רשות התאגידים עולה כי ממוצע התלונות השנתי על יועצי המס המגיע למועצה עומד על כ5 תלונות בשנה שמתוכן 1-2 מגיעות לכדי דיון משמעתי. טרם התקבלו כל הנתונים שהתבקשו. ברגע שאקבל את שאר הנתונים אעביר לכן אותם.

בכל אופן, בישיבה ברשות התאגידים עלו מספר נושאים שאליהם אבקש לקבל את התייחסותכן כל אחד בתחומה:

1.       עדי-השוואת רואי חשבון ליועצי מס- כאמור, מבוקש להשוות יועצי מס לרואי חשבון ולהסמיכם לרשום חברה באופן מקוון. חשוב להבין את ההבדלים בין רואי חשבון לבין יועצי המס הן בהיבט של אופי  המקצוע והן בהיבט החובות והדין החל עליהם. נשמח לקבל את דעתך בעניין ההבדלים האמורים והאם לדעתך נכון להבחין ביניהם בעניין רישום חברה באופן מקוון.

2.      לילך- הלבנת הון-  לפי איל גלובוס, ההבדל העיקרי בין רואי חשבון לבין יועצי מס הוא כי רואי חשבון כפופים לרגולציה של הלבנת הון בעוד יועצי מס אינם כפופים לרגולציה זאת. לדעתו, יש להבין מדוע יש הבחנה בעניין זה ואם שוני זה אמור להשפיע על מתן הסמכה ליועצי מס לרשום חברות באופן מקוון.

אציין כי ייתכן שככל שהדבר נדרש, זאת הזדמנות להכפיף את יועצי המס לרגולציה של הלבנת הון.

3.      רוני- מהות רישומה של חברה- על מנת להחליט האם נכון להסמיך יועצי מס לרשום חברה באופן מקוון, יש לבחון גם את מהות הרישום, והאם הסמכת יועצי מס לבצע זאת יפגע איכשהו במהות הרישום. להבנתי, אין חשש לפגיעה כזאת, אך בכל אופן נשמח לקבל את דעתך.

כפי שתראו בסיכום הדיון מיום 1 באוגוסט 2018, ברור לכולם כי מדובר בנושא פוליטי מאד וכי לכל לשכה (יועצי מס, רואי חשבון ועורכי הדין) אינטרסים משלה ולכן לאחר קבלת החלטה עקרונית בנושא  רשות התאגידים תחליט כיצד נכון להתנהל מבחינה טקטית.

תודה והמשך יום מצויןJ

אלישבע