שלום דנה,

להלן עמדתנו העדכנית:

 

המודל שהוצע בתזכיר החוק הוא קביעת העבירה כעבירה מנהלית בלבד. עם זאת, משום שהעבירה מנוסחת כעבירה פלילית המחייבת הוכחת יסודות העבירה הרי שהוכחת העבירה תחייב פתיחה בחקירה פלילית. משכך, עמדתנו היא כי המשטרה לא תחקור (לפחות בתחילת הדרך) כל מקרה של צרכן זנות אלא תחקור במקרים בהם היא חוקרת כבר היום. לאחר החקירה היא תעביר, כפי שעושה היום, את כל החומר לפרקליטות והפרקליטות תחליט אם להעמיד לדין בעבירות הרגילות ובעבירת הצרכן תחליט אם להגיש הודעת קנס. אולם, עדיין מדובר על עבירה קשה להוכחה ולכן אנו סבורים שיש להוסיף לנוסח העבירה חזקה (הניתנת לסתירה כמובן) על הימצאות במקום שמשמש לצריכת זנות. חזקה כזו תקל על האכיפה ותייצר הרתעה אמתית.

יודגש כי בכל מקרה אין מקום שהעמדה לדין (במקרה של בקשה להישפט) תתבצע על ידי התביעה המשטרתית. הן עבירות המין והן עבירות הזנות מטופלות על ידי הפרקליטות וחלוקת העבודה בין הפרקליטות לתביעה נעשית בהתאם לתחומי מומחיות, לניסיון ולידע הנצבר. לא יתכן כי במסגרת פרשיה בה נחקרות עבירות מין או סרסרות לזנות ומתגלות גם עבירות צריכת זנות, יופרדו חומרי החקירה ומספר תובעים ידרשו לקריאת וניתוח החומר – פעם לצורך טיפול בחשודים בעבירות הראשונות ופעם שניה לצורך החלטה בשאלה אם יוטל קנס על צרכן הזנות והעמדה לדין במקרה של בקשה להישפט. פיצול תיקים באירועים הללו אינו נכון ואף מלאכותי.

 

בברכה,

עדי

 

עו"ד עדי טל-נוסבוים, הייעוץ המשפטי, משטרת ישראל

משרד- 02-5428241, נייד- 0523981412, פקס- 025898762