שלום שיבי,

 

להלן תמצית הפרשייה.

עניין לב טהור מטופל על ידי הרשויות הישראליות מאז ספטמבר 2011. קהילת לב טהור יוסדה והיתה תחת ההנהגה הבלעדית של שלמה הלברנס, ישראלי לשעבר שהפך למנהיג הקהילה וקיבץ קהילת מאמינים שביקשו לקיים אורח חיים יהודי קיצוני. הלברנס עצמו, שהיה חילוני ואימץ אורח חיים חרדי, הורשע בארה"ב בשנות ה-90 בגין חטיפת קטין. לאחר שריצה שנתיים מאסר בארה"ב, גורש לישראל; בתחילת שנות ה-2000, הגיע לקנדה שם ביקש וקיבל מקלט בגין טענה שהוא נרדף על ידי הרשויות בישראל בגין דעותיו הפוליטיות/דתיות. במשך העשור הבא, הגיעו לקנדה אנשים , בעיקר ישראלים, שביקשו להצטרף לקהילה. הם התמקמו בעיירה קטנה במחוז קוובק וניהלו אורח חיים קיצוני ומופרד מהסביבה שלהם.

 

בערב ראש השנה 2011, שעות לפני כניסת החג בישראל, נודע לרשויות הישראליות ששתי קטינות ישראליות יצאו מישראל בניגוד לצו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגדן. הצו הוצא בעקבות חשש שהטינות תצאנה לקנדה על מנת להצטרף לקהילת לב טהור, כאשר החשש היה שהבנות – אז בנות 12 ו-14 – צפויות להינשא כבר בגיל 14 אם תצטרפנה לקהילה.

 

בעת קבלת המידע, הקטינות היו בדרכן לקנדה; בעקבות פעילות מאומצת, הצליחו הרשויות הישראליות ליצור קשר עם הרשויות בקנדה אשר חיכו לבנות בשדה התעופה; הן הושמו במשפחות אומנה במהלך החג, והגעתן לקהילה נמנעה. כתוצאה מהפעילות המאומצת הנ"ל, שתי הקטינות חזרו לישראל בתום החג והרשויות הישראליות החלו לעקוב אחר העניין. בפרט, החל הליך רווחתי נגד הוריהן של הקטינות אשר הוביל, לימים, לפס"ד הצהרתי של ביהמ"ש לענייני משפחה באפריל 2017, בה נקבע כי לב טהור היא "כת פוגענית" (מצ"ב פסק הדין).  

 

החקירה הפלילית בקנדה

לאחר חזרתן הבנות, פנתה המחלקה הבינלאומית למשטרת ישראל והביעה חשש שיש פגיעה באזרחים ישראליים החיים בקהילה. בשנת 2012, פתחה משטרת ישראל בחקירה ישראלית ובמסגרתה  הוציאו רשויות ישראל מספר בקשות לעזרה משפטית. הראשונה ביניהן היתה בקשה לעזרה משפטית לקנדה בשנת 2012. לאחר שיגור הבקשה, החלו הרשויות הקנדיות לפעול אך למרות המאמצים המשמעותיים שנעשו מול רשויות קנדה, רשויות האכיפה שם לא ביצעו את פעולות החקירה שהתבקשו ולא היתה כניסה של רשויות האכיפה לקהילה.

במקביל לחקירה המשטרתית של הרשויות הקנדיות, רשויות הרווחה בקנדה החלו לבחון את הקהילה. ביום 6.8.2013, הוצאו חמישה ילדים מהכת על ידי רשויות הרווחה; ביום 28.11.2013 ביהמ"ש בקוובק הורה על הוצאת 14 קטינים מחזקת הוריהם. בעקבות הוצאת הצווים, ולחץ תקשורתי סביב העניין (נערכו מספר דיונים פומביים בנושא בוועדה לשלום הילד והיה וסיקור נרחב ע"י התקשורת הישראלית), כל אנשי הקהילה ברחו בלילה אחד ממחוז קוובק והתמקמו מחדש במחוז אונטריו.

לאחר התמקמות הקהילה מחדש, החלו מחדש הליכי הרווחה על ידי הגורמים המוסמכים במחוז אונטריו.  הליכים אלו סוכלו כאשר עזבו כל אנשי לב טהור את קנדה בלילה אחד.

 

מעבר לגואטמלה

על מנת להתחמק מרשויות החוק, ברחו כל חברי קהילת לב טהור מקנדה והגיעו כקהילה לגואטמלה סיטי במהלך 2014. בעקבות המעבר, ריכזו הרשויות בישראל מאמצים מול הרשויות בגואטמלה; אלו כללו תחילה מפגשים והפעלת לחץ במישור הדיפלומטי (יצוין כי בשלב זה לא היתה תשתית ראייתית שהספיקה להתחייבות להגיש כתב אישום נגד חברי הקהילה ועל כן לא היתה גם עילה לפעול בערוצי הסגרה). במהלך 2014 ו-2015, נעשו מספר פניות לגורמים שונים בגואטמלה בניסיון לרתום אותם לבדיקת העניין בשטחם ובפרט להביע חשש לקטינים. באפריל 2016, בעקבות התפתחויות מסוימות בחקירה וחשש הולך וגובר לשלומם של הילדים והחברים בקהילה, יצאה בקשה רשמית לעזרה משפטית לגואטמלה.

בעקבות הבקשה לעזרה משפטית, הפעילו רשויות ישראל לחץ רב על רשויות גואטמלה לפעול בשטחם. בספטמבר 2016, ביצעו רשויות גואטמלה פשיטה על המבנה של קהילת לב טהור בגואטמלה סיטי. הפשיטה נעשתה במקביל להגעת משלחת מישראל שכללה גורמי משטרה, פרקליטות ורווחה, אך יצוין כי הפשיטה שביצעו רשויות גואטמלה נעשתה במסגרת חקירה פנימית שלהם והבקשה לעזרה משפטית לא בוצעה; עם זאת, הרשויות בגואטמלה אפשרו לגורמים ישראליים להיות נוכחים ולהתרשם באופן בלתי אמצעי מחברי הקהילה. כמו כן, השגרירות הישראלית סייעה במציאת מתורגמנים מהקהילה היהודית אשר ליוו את הרשויות הגואטמליות שפשטו על המבנה.

הפשיטה הסתיימה ללא מעצרים ורשויות גואטמלה ספגו ביקורת נוקבת על כך שהם רודפים את הקהילה על רקע אנטישמי (כך ציירו זאת בעיתונות המקומית, אשר ראיינו את אנשי הקהילה).

 

מעבר למקסיקו

מספר חודשים לאחר הפשיטה, עברו אנשי הקהילה לאזור סנטה רוזה בגואטמלה – אזור קרוב לגבול עם אל סלבדור. ביוני 2017, עברו כל אנשי הקהילה למקסיקו. באותה עת, פרסם ביהמ"ש את פסק הדין ההצהרתי אשר הכריז על הקהילה ככת פוגענית. ההחלטה נשלחה לרשויות מקסיקו באמצעים דיפלומטיים ובקשה לעזרה משפטית נשלחה למקסיקו ביוני 2017.

בתחילת יולי 2017, שעות ספורות לפני כניסת שבת, שלמה הלברנס טבע למוות לעיני חברים בקהילה כאשר הלך לטבול בנהר במקסיקו. זמן קצר לאחר הטביעה, וטרם החלו הרשויות במקסיקו לפעול, חזרו אנשי הקהילה לגואטמלה תחת ההנהגה של בנו של הלברנס, נחמן הלברנס, ומאיר רוזנר. היו עוד מספר גורמים בקהילה בשלב זה שביקשו להפוך למנהיגי הקהילה, ואלו צברו כח הולך וגובר אשר, לפי הדיווחים, היה אף קיצוני יותר ממה שהיה נהוג עד למותו של הלברנס.  

בעקבות שינויי המנהיגות, ומאז חזרתם לגואטמלה, החלו מספר מאנשי הקהילה לצאת מהקהיל. החלו להגיע דיווחים שהמצב הולך ומדרדר ושהמנהיגות החדשה משליטה משטר אימים על אנשי הקהילה. בחצי השני של 2018, החלו מספר אנשים לחזור ארצה ולקראת סוף 2018, נמסרו מספר עדויות למשטרת ישראל שהובילו להוצאת בקשה משלימה לעזרה משפטית לגואטמלה.

 

חטיפה מארה"ב והסגרתם של 3 חשודים ממקסיקו לארה"ב

כאמור, מאז מותו של הלברנס השתנתה המנהיגות בקהילה; בתו של הלברנס, שרה טלר, עזבה את הקהילה ועשתה דרכה עם חלק מילדיה לארה"ב. ביום 13.12.2018, חטפו אנשי לב טהור שניים מילדיה מארה"ב והביאו אותם למקסיקו. בעקבות החטיפה, החלה חקירה של ה-FBI  אשר הובילה למעצרם של 4 חשודים: אחד, אהרון רוזנר, נעצר בארה"ב ושלושה נוספים – מאיר רוזנר, נחמן הלברנס ויעקב רוזנר נעצרו במקסיקו וגורשו לארה"ב ביום 27.12.2018, שם הוגש נגדם כתב אישום (מצ"ב). הילדים אותרו למחרת והוחזרו לארה"ב. יש עדיין חשש שלפחות שני גורמים הנחשבים למנהיגים של הקהילה עדיין חופשיים ואולי עדיין נמצאים בגואטמלה.

במקביל למעצרים של המנהיגים, מדינת ישראל הוציאה בסוף דצמבר 2019 בקשה נוספת לעזרה משפטית לרשויות גואטמלה בבקשה לחקור את אנשי הקהילה ואת הקטינים, כאשר המטרה היתה להמשיך ולבצע פעולות חקירה לטובת התיק הישראלי וכן להפנות בקשה רשמית מטעם מדינת ישראל לרשויות גואטמלה לחקור את אנשי הקהילה ולוודא שאנשי הקהילה הרוצים לצאת יוכלו לקבל סיוע מרשויות האכיפה בגואטמלה.

ביולי 2021, רשויות גואטמלה פשטו שוב על המתחם של הקהילה והסגירו/גירשו לארה"ב שני חשודים נוספים, שמואל ויואל ויינגרטן, אשר למיטב ידיעתנו היו מהמנהיגות של הכת בגואטמלה.

https://www.justice.gov/usao-sdny/pr/lev-tahor-leaders-charged-child-exploitation-offenses

https://www.timesofisrael.com/two-leaders-of-extremist-lev-tahor-ultra-orthodox-cult-arrested-in-guatemala/

 

בקשות לעזרה משפטית

בנובמבר 2020, נשלחו 3 בקשות לעזרה משפטית ל-3 מדינות: ארה"ב, גואטמלה וקנדה, אשר נמצאות בשלבים שונים של ביצוע.

 

גואטמלה

בקשה שלישית לעזרה משפטית נשלחה לגואטמלה בנובמבר 2020. רשויות גואטמלה קיבלו את הבקשה, ויש לנו גם מידע מסויים המצביע על כך שהם מבצעים חלקים ממנה, אך לא התקבל מענה רשמי מרשויות גואטמלה, על אף ניסיונות רבים ליצור קשר ישיר עם הגורמים בתביעה בגואטמלה האמונים על הבקשה לעזרה משפטית וגם האמונים על החקירה הפנימית. ניסיונות אלו נעשו באמצעות נציג משטרת ישראל בגואטמלה, וכן באמצעות סיוע משמעותי של משרד החוץ ושל הקונסולית בשגרירות ישראל בגואטמלה, אך לא עלה בידינו לקבל שיתוף פעולה או מענה כלשהו מהמקבילים בגואטמלה.  על אף הקושי מול רשויות גואטמלה, יש לציין כי אנשי השגרירות הישראלית, הקנדית והאמריקאית (וכן נציג ה-FBI) מתואמים ביניהם, ועוקבים מקרוב אחר החקירה בגואטמלה. הובהר פעמים רבות לרשויות גואטמלה שאנחנו שמחים להעניק לרשויות גואטמלה כל סיוע המתבקש לטובת החקירה המקומית שלהם, וכן ביצוע של הבקשה הישראלית לעזרה משפטית.

במקביל, רשויות ישראל מנסות לתת מענה רווחתי וקונסולרי לצרכי אנשי הקהילה המצויים במצב בלתי ידוע. משרד המשפטים גם כעת בשלבים אחרונים של שכירת שירותיו של עו"ד בגואטמלה על מנת שנוכל לנסות ולאכוף את פסק הדין הישראלי ההצהרתי של ביהמ"ש לענייני משפחה בגואטמלה.

 

ארה"ב

בקשה שניה לעזרה משפטית נשלחה בנובמבר 2020 לארה"ב. במהלך השנים, אנו היינו בקשר עם רשויות ארה"ב בנוגע לביצוע הבקשות של מדינת ישראל לעזרה משפטית מארה"ב. לאורך השנים, רשויות ארה"ב עדכנו כי החקירה האמריקאית נמצאת בעיצומה וכי הם לא יכולים למסור פרטים נוספים בשלב זה אך כן מסרו כי החקירה שם רחבת היקף ואינה נוגעת רק לאקט החטיפה הנקודתי שהביא להסגרתם של החשודים האחרונים לארה"ב. במסגרת זו, נמסר לנו כי נחקרים גם  היבטים שונים של הקהילה.  באפריל 2021, רשויות ארה"ב שלחו הודעה רשמית שהם מקפיאים לעת עתה את הטיפול בבקשתנו לעזרה משפטית בשל החקירה המתנהלת אצלם, וכי יודיעו לנו ברגע שיוכלו לבצע את החקירות לבקשתנו.

 

קנדה

נשלחה  בקשה נוספת לעזרה משפטית לקנדה בנובמבר 2020, אשר נמצאת כרגע בביצוע מול רשויות קנדה.

 

עדכונים משנת 2020-2021

 

1.       מעצרו ובריחתו של אלעזר רומפלר: אלעזר רומפלר, חבר כת לב טהור שהיה מורה או מנהל בבית הספר של הקהילה עוד בקנדה, הגיע ארצה בשלהי 2019/תחילת 2020. עם קבלת המידע כי הוא נמצא בישראל, רומפלר נעצר ונחקר, והוגש נגדו כתב אישום במאי 2020. יצוין כי העבירות בוצעו בקנדה בשנים 2009 ו-2011, כאשר מדובר בעבירות חוץ שבוצעו לפני זמן רב, אך הוחלט כי ניתן להגיש כתב אישום בעניין בין היתר בשל האינטרס הציבורי המשמעותי בהעמדתו לדין של אחד ממנהיגי לב טהור. רומפלר הצליח לברוח מישראל בדצמבר 2020, מה שהתגלה כאשר לא התייצב לדיון בעניינו; הוא נמצא ככל הנראה בגואטמלה, מדינה איתה אין לישראל אמנת הסגרה. רומפלר הוגדר עבריין נמלט, הופצה לגביו הודעה אדומה באינטרפול, ואנו נפעל להסגרתו ככל שיצא מגבולות גואטמלה.

2.       הסדרת מסמכי נסיעה בגואטמלה: במהלך יולי 2021, התקבלו דיווחים משגרירות ישראל בגואטמלה כי ישנה עליה בפניות של חברי הקהילה לשגרירות לצורך הסדרה של מסמכי נסיעה, גם אצל שגרירויות נוספות (ארה"ב, קנדה); עם זאת, צוין כי אין אינדיקציה כרגע למעבר של חברי הקהילה למדינה אחרת.

3.       בשבוע שעבר הייתה אינדיקציה לכך שיש רצון למעבר למדינה אחרת (דובר על מעבר לאירן), אך במעורבות של שגריר ישראל בגואטמלה, (אין לי פרטים מלאים) נמנעה היציאה.